ונציה – האיים הסמוכים

הלידו
סן ג'יורג'יו מאג'ורה ומגדל הפעמונים

הביקור באיים הסמוכים לונציה (שהם כמובן חלק ממטרופולין העיר) הוא בעיקרו נגזר ממטרת הטיול ובלוח הזמנים שלכם. הזמן בונציה הוא יחסית יקר ותלוי בהמון לוגיסטיקה (מי אמר שייט ולא קיבל?) שאינה קיימת בביקור בערים אחרות "יבשתיות".

אם יש לכם המון זמן בונציה או שכבר הייתם בעיר המון פעמים, תפליגו לכמה מהאיים וממש תיהנו מהם. במקרה וזמנכם דחוק, מומלץ לוותר עליהם ולהקדיש את הזמן לונציה עצמה. אם צריך לבחור אי אחד, מומלץ לשוט לבּוּראנו, אמנם ההפלגה היא הכי ארוכה אבל האי הוא חתיכת חוויה.

למדריך השלם לביקור בונציה – איך להגיע, מה לאכול ולאן ללכת, הקישו כאן…

האי של כנסיית סן ג'יורג'יו מאג'ורֶה San Giorgio Maggiore

מול כיכר סן מרקו וארמון הדוג'ֶה נמצא אי שלם ועליו כנסייה. הכנסייה שייכת למסדר הבנדיקטוני והיא אחד המבנים המופלאים של הארכיטקט הענק מפּדובָה אנדריאה פָּלָדְיו Palladio. על האי נבנתה כנסייה קדומה במאה שמינית שנמכרה יחדיו עם כל האי למסדר הבדיקטוני במאה העשירית. הם בנו בגב הכנסייה מנזר שעדיין חלקיו עומדים על תילם.

במאה ה-16 הכנסייה הקדומה נהרסה והוחלפה ביצירת הפאר המרהיבה של גדול הארכיטקטים של הצפון. הכנסייה ומגדל הקָמְפּינָלֶה הענקי שלידה הם אחד מסימני ההיכר הידועים ביותר של ונציה. נשקפים לעיני כל מי שנכנס או יוצא מארמון הדוגֶ'ה. המגדל כמו מקבילו שממול, הקָמְפּינָלֶה בכיכר סן מרקו, התמוטט במאה ה-18 ונבנה מחדש. חלל הכנסייה הענקי מלא ביצירות רנסנסיות ובארוקיות של מיטב אמני הצפון, כגון טינְטורֶטו, טְייֶפּולו וג'קופּו בָּסָאנו Bassano.

 

פלדיו
הפסדה המרהיבה של כנסיית סן ג'יורג'יו מאג'ורה, גולת הכותרת של אנדריאה פלדיו

לידו Lido

הלידו (ראה מפת האי) הוא אי באורך של 11 קילומטר דרומית מזרחית מהארכיפלג. הלידו הוא אי החותם את לגונת ונציה ומשמש כשובר גלים המגן על ונציה מפני זעמו של הים האדריאטי. האי לידו הפך לשם גנרי לנופש של מלונות וחופים. באי מתגוררים כעשרים אלף איש והוא מציע את אחד מחופי הרחצה המגניבים באירופה. לבטח אחד מהחופים המפורסמים והיוקרתיים שבהם. בסוף חודש אוגוסט של כל שנה נערך בלידו פסטיבל הסרטים הידוע של ונציה. הפסטיבל מושך אליו מפורסמים הוליוודיים ורבבות תיירים נלהבים.

הגישה ללידו היא קלה ביותר, כמובן באמצעות מערכת קווי הוָאפּורֶטו היעילה של ונציה. רובן של תחנות העצירה של קו האוטובוס הימי נמצאות בקו החוף המערבי של האי. משם ניתן בקלות לחצות את האי רגלית אל קו החוף המזרחי, לחוף הים האדריאטי, שם עיקר מוקדי העניים באי (רוחבו ממזרח למערב לא עולה על 500 מטר).

אם הגעתם לונציה בזמן פסטיבל הסרטים, מובן מאליו שאת כל הערבים שלכם בעיר תבלו בלידו. בין אם תצליחו להשתחל לאיזו הקרנה או רק לשם האווירה המחשמלת במתחם הפסטיבל.

מעבר לזה הלידו הוא אי נופש לכל דבר. במהלך כל השנה הוא מנומנם ורק בקיץ מתעורר לחיים כאשר חופי הרחצה מתמלאים בונציאנים מהמטרופולין ובתיירים. חופי הרחצה הפתוחים בדרומו של האי הם בתוליים מאוד ורחבי ידיים. מדובר בחופי רחצה נהדרים ופופולאריים. במרכז האי, דרומית מחופי הרחצה הפרטיים של המלונות היוקרתיים ישנה עוד רצועת חוף נהדרת.

עבור התייר הממוצע, ביקור בחופים אלו הוא לא פשוט מבחינה לוגיסטית. בהנחה שאתם לנים בונציה עצמה, היסחבות עם בגד ים רטוב וחול חזרה לעיר בוָאפּורֶטו היא לא הדבר הכי נעים בעולם. אם ברצונכם בנופש בטן-גב באיטליה כמובן שעדיף למצוא מקום אחר לזה בו המלון ממוקם בסמוך לחוף הרחצה (המלונות בלידו הם לא זולים בלשון המעטה). את הזמן היקר בונציה מומלץ להקדיש לעיר והתעלות.

 

מוראנו
תעלה במוּראנו

מוּראנו Murano

אם זה מזכיר לכם את ונציה אבל באווירה כפרית, הגעתם למוּראנו – האי והזכוכית המיתולוגית (ראה מפת האי). מוּראנו זה בערך ונציה. אותם בתים ישנים ויפים, אותן תעלות. אבל זאת לא בדיוק ונציה – יש שם מרחבים, לא דחוק ואפשר לנשום שם אוויר. ונציה היא עיר אינטנסיבית, מוּראנו זה הצד הרגוע שלה.

מוּראנו הוא אי (למעשה ארכיפלג) חרוץ תעלות ומקסים הנמצא צפונית לונציה ומחובר היטב בקווי וָאפּורֶטו. נמצא מעט צפונית מסן מיקֶלה – אי בית הקברות הידוע של ונציה. באי התפתחה תעשיית ייצור הזכוכית של ונציה והוא היה מלא במפעלי ייצור. עם הזמן גם התפתח בו היישוב עצמו ונבנו עוד בתים על חשבונם של "המפעלים". כיום זהו אי מקסים, שלו ורוגע, שעיקר פרנסת תושביו היא הצגת התעשייה העתיקה ומכירת תוצרי הזכוכית לתיירים.

 

בּוּראנו Burano

הפנינה של הלגונה, בּוּראנו (ראה מפת האי) הוא אי מקסים וצבעוני שממש מומלץ לבקר בו. כמו שמוּראנו ידוע בתעשיית הזכוכית המסורתית בו, ההתמחות של יושבי בּוּראנו היא ביצירות תחרה מדהימות שנמכרות בחנויות הקטנות בסמטאות האי.

הביקור בבּוּראנו הוא יחסית לא נוח ואי לכך הרבה ממי שמגיע לונציה מדלג על האי וחבל. האי מרוחק שבעה קילומטרים מונציה. ההגעה אליו באמצעות קווי הספינות השונים כרוכה ביותר מחצי שעה של הפלגה.

בוראנו
מגדל הקָמְפּינָלֶה של כנסיית סן מרטינו בבּוּראנו

אם זמנכם בידכם בונציה בהחלט מומלץ לבקר באי הקסום הזה. הקונספט הוא זהה לכל איי הלגונה:

  1. הרבה סירות
  2. הרבה תעלות
  3. רחובות פתלתלים וצרים
  4. מגדל פעמון מרשים סמוך לפּיאצָה המרכזית
  5. והכי חשוב – אין כלי רכב, הכול רגלי

בּוּראנו ידוע במשטר צביעת הבתים הנוקשה שלו. כל בית באי צבוע בצבעי פסטל אטומים וחזקים, כל אחד בצבע שונה, מה שיוצר חגיגה צבעונית נדירה לעין. הרחובות צרים והומים, מלאים בתיירים ומקומיים שבאים לקנות מזכרות, מזון ייחודי ומשובח ולשתות קפה מעולה.

עיקר תנועת הקהל באי היא בקרבת כנסיית סן מרטינו בקצה המזרחי של האי. סמוך לכנסייה ישנה פּיאצָה רחבת ידיים אליה מתנקזות כל הסמטאות הקסומות של האי. מהפּיאצָה נמתח הרחוב המרכזי של האי Via Baldassarre Galuppi שמוביל מערבה אל עבר התעלה המרכזית. מסלול טיול ממצה ויעיל בבּוּראנו כולל הליכה לאורך התעלה ועד פּיאצָה סן מרטינו. כמובן שמומלץ להיכנס מעט לסמטאות המגורים שנמתחות ממסלול התיירים הרגיל. בהן לחוות את היופי הבלתי נתפס של האי על בתיו הצבעוניים.

בוראנו
צבעי הפסטל של הבתים בבּוּראנו

טורְצֶ'לו Torcello

טורְצֶ'לו (ראה מפת האי) הוא האי המוזר ביותר מבין האיים המיושבים בלגונה. האי שמסמן את מה שיכול להיות עתידה של ונציה. מאי שוקק חיים ועמוס תושבים, הים כובש לאיטו את טורְצֶ'לו. הפך ברובו לביצתי ולא ראוי למגורי אדם. הבתים שנבנו בו נהרסו כבר לפני מאות שנים. מאוכלוסייה ששיאה היה במאה ה-10 וכללה יותר מרבבה, מתגוררים באי לא יותר מעשרים איש בבתים בודדים.

אם הגעתם אל האי, האטרקציה המרכזית בו היא כנסיית סנטה מריה אסונְטה העתיקה. הכנסייה נבנתה במאה השביעית וידועה ביצירות הפסיפס העתיקות שבה.

 

כתיבת תגובה