ונציה – הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה

הנוף
הסאלוּטֶה בשפך ההקׁאנׁאלֶה גְרָנְדה

התעלה הגדולה – הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה Canale Grande

השדרה הראשית של ונציה. עורק התחבורה בו משייטים רובם של קווי הוָאפּורֶטו, האוטובוסים הימיים הידועים של העיר. אלו מובילים את רבבות התיירים בין אתריה המפורסמים שמרביתם שוכנים בקרבת התעלה. שדרה ימית זו, בצורת האות S, היא כנראה בעצמה המראה האייקוני ביותר של העיר. יחדיו עם פּונְטה די ריאלְטו שמתנוסס בגאון מעליה והיונים של כיכר סן-מרקו הסמוכה לשפך התעלה ללגונה.

הכניסה לתעלה היא ממזרח לעיר, עם שתי הכיפות הענקיות של בזיליקת הסאלוּטֶה המונומנטאלית. הכיפות – אחת גדולה והשנייה ענקית, הן אולי המראה המוכר ביותר של ונציה. את המראה הזה ציירו עשרות או מאות ציירים. הצייר הבריטי האלמותי וויליאם טֶרְנֶר, צייר את התעלה עשרות פעמים באחת מסדרות הציורים הידועות שלו. גם כיום לא נס ליחה של הוויזואליה המטורפת של התעלה. כאשר את מכחולי האומנים הרובצים לצד התעלה החליפו תמונות הסֶלְפי.

שיט בתעלה על גונְדולה לעת ערב הוא ללא ספק אחת החוויות הרומנטיות ביותר שניתן לתאר בעולם הטיולים והתיירות. אם אינכם רוצים לשלם על החוויה התיירותית האייקונית של הגונְדולה מומלץ פשוט לשוט לאורך התעלה עם וָאפּורֶטו. אין איך להדגיש את העניין, אז שיהיה ברור – חובה לחוות את התעלה בשיט ואם לא עשיתם כך לא באמת ביקרתם בונציה. אי אפשר לחוות את הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה מגדותיה אלא רק בציפה על פניה. אז קדימה לגונְדולה, המחיר בהחלט שווה את החוויה הקיטשית.

למדריך השלם לביקור בונציה – איך להגיע, מה לאכול ולאן ללכת, הקישו כאן…

גשר ריאלְטו Ponte di Rialto

לסן פרנסיסקו יש את גשר הזהב המונומנטאלי, ללונדון את גשר המצודה, לפירנצה יש את הפּונְטה ואקיו הסוריאליסטי ולונציה יש את הפּונְטה די ריאלְטו האלגנטי. אומרים שניתן ללמוד המון על עיר מהגשר שמחבר את חלקיה, אז בנוגע לונציה – וואו.

ונציה היא עיר ללא תחבורה יבשתית, מה שהופך אותה לחלום הרטוב של עולם התיירות ולידידותית כל כך למטייל הרגלי. הגשר המרכזי שבעיר (אחד מארבעה בלבד שחוצים את התעלה הגדולה) הוא גשר שמרכז אליו את התנועה בעיר, אבל התנועה היא של הולכי הרגל. אין דרך לתור ברחובותיה ותעלותיה של העיר מבלי לחצות את הגשר כמה פעמים. הפּונְטה די ריאלְטו ממוקם בדיוק במרכזה של העיר, מחבר בין רובע סן פּולו לרובע סן מרקו.

הגשר עצמו נבנה בסוף המאה ה-16, על חורבותיהם של כמה גשרים קודמים שהוקמו במיקום האסטרטגי הזה בליבה של העיר. הגשר מחולק למסדרון מרכזי שמשני צדדיו חנויות. אם תתפסו במדרגות מהרחוב ותלכו במעבר זה יש סיכוי טוב שכלל לא תבחינו כי למעשה עליתם על גשר. בין שדרות החנויות ישנם כמה מעברים לשתי "המרפסות" של הגשר, המשקיפות על התעלה הגדולה.

הריאלטו
הפּונְטה די ריאלְטו

סקוּלה גרנְדֶה די סן רוקו Scuola Grande di San Rocco

בליבו של סֶסְטְייֶרי סן-פּולו נמצא אחד הבניינים החשובים בונציה עם אחד מאוספי האמנות החשובים באיטליה. האוסף ממוקם בתוך כנסייה רנסנסית מרהיבה המוקדשת לקדוש רוש, שקבור במקום, הקדוש המגן כנגד המגיפות. לכבודו של הקדוש רוש, רוקו, רוק או כל וריאציה אחרת, צייר הצייר הונציאני הדגול טינְטורֶטו Tintoretto. טינְטורֶטו, מגדולי הציירים המנְייֶריסְטיים, צייר בכנסייה את אחת מסדרות הציורים המרהיבות והמפורסמות ביותר שנשתמרו באיטליה.

האוסף של טינְטורֶטו כולל לא פחות משישים ציורים פרי ידיו של האמן. חלקם הם מיצירותיו האייקוניות ביותר, כגון "הסעודה האחרונה" המפותל והמסעיר. ציור זה הנו אחד הציורים החשובים של התקופה המנְייֶריסְטית המקנה את אבני המסד של התקופה האמנותית העוקבת – הבָּארוק.

מלבד האוסף המדהים של טינְטורֶטו, גדולי הציירים הרנסנסיים ממה שנקרא "האסכולה הונציאנית" (האסכולה הרנסנסית המתחרה ב”צבי הנינג'ה” של האסכולה של פירנצה) תרמו לבניין לא מעט יצירות מופת משלהם. ביניהם גְי'ורְג'ונֶה Giorgione הדגול שפעל בתקופת הרנסנס, טְייֶפּולו Tiepolo הענק הבָּארוקי והגדול מכולם – טיציאָן Titian. הצייר הרנסנסי הונציאני הענק, אבי הציור הכיתמי, הכולל שכבות של צבע על גבי שכבות של צבע. ההשראה הקדומה לפּוסט-אימפּרסיוניזם המרהיב של וינסנט ואן-גוך.

ביקור בסקוּלה גרנְדֶה הוא ביקור חובה לכל חובב אמנות. הציורים בתוך הבניין נמצאים במיקומם המקורי מאז בניית הבניין במאה ה-16. כלל הציורים בהיכל הם שיא תפארתה של אסכולת ונציה ורובם ככולם בעלי קומפוזיציה מפותלת, סוערים מאוד ומלאי שכבות מרהיבות של צבע. ניגוד חריף למוסדות המקבילים בפירנצה הידועים באיזון הצבעוני שלהם ובקומפוזיציה המתונה.

כתובת:  Campo S. Rocco

שעות פתיחה: 10:30 – 17:30

כרטיסים: 10 יורו, כניסה חופשית מתחת לגיל 18

לאתר המוזיאון הקישו כאן…

התעלה הגדולה
הקׁאנׁאלֶה גְרָנְדה – עומס תנועה בשדרה הראשית

בית הזהב – קא ד'אורו Ca' d'Oro וגלריית ג'יורג'יו פְּרָנְצֶ'טי Galleria Giorgio Franchetti

בית הזהב, הכינוי של ארמון סופיה הקדושה, הוא אחד מהאתרים הידועים ביותר בונציה. אחד הארמונות היפים ביותר המשקיפים על התעלה הגדולה. גדולי ועשירי ונציה בנו את מעונותיהם המפוארים לצד הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה. הייתה תחרות בריאה בין אנשי אצולת העיר מי יבנה את הבית המפואר ביותר. כתוצאה שייט בתעלה הגדולה הוא פשוט חגיגה ארכיטקטונית אחת גדולה. בית הזהב (על שם מסגרות הזהב של התבליטים שהיו תלויים על פּסדת הארמון) הוא מהבניינים הבולטים ביותר לשפת התעלה הגדולה.

ורונזה בסן סבסטיאנו
וֶרונֶזֶה על תקרת סן סבסטיאנו

בארמון כיום קיים מוזיאון עם אוסף לא רע בכלל עבור אוסף שהוא בבעלות של אדם פרטי. האוסף הוא מעיזבונו של הברון ג'יורג'יו פְּרָנְצֶ'טי שרכש את בית הזהב במהלך המאה ה-19 לשם שיפוץ ושימור. הוא הקים בו את המוזיאון שיהיה בית לאוסף האמנות המרשים שצבר. מבין היצירות במוזיאון ישנן כמה ידועות פרי ידיהם של ענקי הרנסנס הונציאני כגון טיציאָן וג'נטילה בֶּליני Bellini; הרנסנס הפלורנטיני כגון סנדרו בּוּטיצֶ'לי Botticelli; והרנסנס הפלמי (גם שם היה רנסנס מאוד מרשים) כגון יואכים פָּטיניר הענק. כן יצירות של אמנים בָּארוקיים ידועים.

כתובת:  Calle Ca' d'Oro 3934

שעות פתיחה: 8:15 עד 19:15 (יום שני נסגר ב-14:00)

כרטיסים: 8.5 יורו. כניסה חופשית בכל יום ראשון הראשון של כל חודש

לאתר המוזיאון הקישו כאן…

 

כנסיית סן סבסטיאנו Chiesa di San Sebastiano

כנסייה חביבה בדרומו של הארכיפלג. ידועה בעיקר בחלל הפנימי המדהים שלה שכולו מלא בציורים מרהיבים של אחד מגדולי הציירים המנייריסטים הונציאנים, פּאולו וֶרונֶזֶה Veronese. היכנסו לתוך הכנסייה ותבינו את משמעות המילה התקפה היקפית של וויזואליה בלתי מתפשרת. בכנסייה כמה מיצירותיו הידועות של הענק הונציאני.

 

גלריית האקדמיה Gallerie dell'Accademia

הגלריה ממוקמת בצידו הדרומי של גשר האקדמיה Ponte dell'Accademia (המחבר בין רובע סן מרקו ורובע דורְסְודורו). גשר שהוא האחרון מבין ארבעת הגשרים להולכי הרגל החוצים את הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה. בגלריה אוסף מרשים ביותר של אמנות רנסנסית ובָּארוקית מצפון איטליה, שני רק לאוספים הבלתי נתפסים שמפוזרים בלא מעט אתרים בפירנצה.

האוסף כולל את כל הטוב של הרנסנס האיטלקי. כולל יצירות של אמנים פלורנטינים כגון לאונרדו די וינצ'י, פְּייֶרו דֶלה פְרָנְצֶסְקה della Francesca ועוד. כמו גם של אמנים צפוניים כגון הירונימוס בּוש הנדיר. אך בעיקר כולל אוסף עצום ועשיר של מיטב אמני הרנסנס והמנְייריזם שפעלו בונציה – טיציאָן, טינְטורֶטו, פּאולו וֶרונֶזֶה, ג'ובאני בֶּליני וגְי'ורְג'ונֶה.

האדם הויטרובי של ליאונרדו
גולת הכותרת של הגלריה – האדם הויטְרובּי של ליאונרדו דה וינצ'י

בגלרייה כמה יצירות מופת מפורסמות מאוד, ביניהן "הסערה" של גְי'ורְג'ונֶה, "משתה בית לוי" של וֶרונֶזֶה ו-"נס העבדים" הבלתי נתפס של טינְטורֶטו. גולת הכותרת של המוזיאון היא רישום "האדם הויטְרובּי" האייקוני של ליאונרדו די-וינצ'י. שבדומה ל-"מונה ליזה" של די וינצ'י במוזיאון הלובר בפריז, יוצר התעניינות אדירה והתקהלות.

בדומה לתרבות המוזיאונית של איטליה, המוזיאון אינו הכי ידידותי למבקר, אבל האוסף המרשים בהחלט מפצה על כל חסרונותיו. מומלץ להקדיש זמן מוגדר לביקור במוזיאון ולהיות ממוקד היות והמוזיאון אינו קטן וניתן לבזבז בו זמן רב אם לא מתכננים מראש את הביקור. קחו בחשבון גם את התור הפוטנציאלי בכניסה שבימי שיא התיירות יכול להיות ארוך מאוד.

כתובת: Campo della Carita

שעות פתיחה: 8:15 עד 19:15, בימי שני נסגר ב-14:00

כרטיסים: 12 יורו למבוגר, 2 יורו לגילאי 18-25 וחינם למי שמתחת לגיל 18

לאתר הגלרייה הקישו כאן… 

 

אוסף פּגי גוגֶנְהָיים

לא רחוק מגלריית האקדמיה שמייצגת את כל הטוב שלרנסנס הונציאני יש להציע, נמצא גם אוסף לא רע בכלל של אמנות מודרנית – אוסף פּגי גוגֶנְהָיים. אוסף פרטי ומרשים מאוד של בת משפחת האצולה האמריקאית הכולל את מיטב האמנים המודרניים בואכה פוסט-מודרניים. כמו גם ריכוז מרשים של יצירות פרי ידיהם של הציירים האיטלקיים המודרניים המשויכים לזרם הפוטוריסטי (פאשיסטיים או לא הם היו פשוט אדירים!!!). מבחינת העיצוב המרשים של הבניין ואופי הקולקציה, ניתן לומר כי אוסף פּגי גוגֶנְהָיים הוא מעין אחיינית של המוזיאון הניו יורקי המפורסם (על שם דודה של פּגי גוגֶנְהָיים – סולומון).

פגי גוגנהיים בונציה
אוסף פּגי גוגֶנְהָיים על גדות הקׁאנׁאלֶה גְרָנְדה

גוגֶנְהָיים, אשתו של האמן המפורסם מקס ארֶנסט, התגוררה בארמון Venier dei Leoni בן המאה ה-18. העבריה את זמנה בארמון מעת שרכשה אותו לאחר מלחמת השנייה ועד לפטירתה בשנת 1979. לאחר מותה, הוסב הארמון למוזיאון שנקרא על שמה ובו מוצג האוסף המודרני והפוסט-מודרני המרשים שהיה בבעלותה.

המוזיאון ממוקם לא רחוק משפך הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה ללגונה ברובע דורְסְודוּרו. מדובר באחד המוזיאונים הטובים והידידותיים ביותר באירופה שמתמקד באמנות מודרנית. האוסף כולל יצירות מפורסמות רבות של מיטב אמני המאה ה-20 כולל ג'קסון פּולוק, וסילי קנדינסקי, פיקאסו וכמובן מקס ארנסט.

כתובת: Dorsoduro 701-704

שעות פתיחה: 10:00 עד 18:00, בימי שלישי סגור

כרטיסים: 15 יורו למבוגר

לאתר המוזיאון הקישו כאן…

 

ארמון רֶזוניקו Ca`Rezzonico

אחד הארמונות המרשימים ביותר מבחינה וויזואלית על שפתה של הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה. הארמון נמצא ברובע דורְסְודוּרו. ארמון מאוחר זה, שנבנה במאה ה-18 הוא אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר של הארכיטקטורה הבָּארוקית/רוקוקו בונציה. החלל הפנימי של הארמון עוצמתי ואקספרסיבי מאוד באופן העיצוב, על סף המצועצע.

בארמון פועל מוזיאון קטן ויעיל להפליא שמאוד נעים להסתובב בו ונותן הצצה לכל העושר האמנותי שריכז המוזיאון מבנייתו. אל תחמיצו את יצירתו המפוארת של גדול האמנים הבָּארוקיים האיטלקיים (יחדיו עם קרָווָגו) – ג'יובאני בּטיסטה טְייֶפּולו Tiepolo הענק. ציור הפרסקו "זוג נשוי בכרכרה", שמצויר על התקרה של הארמון, נותן לצופה שמרים את מבטו מעלה, הצצה אל העולם השמיימי.

כתובת: Dorsoduro 3136

שעות פתיחה: ימי שישי, שבת וראשון 11:00 – 17:00

כרטיסים: 10 יורו למבוגר

לאתר הארמון הקישו כאן… 

סנטה מריה די מירקולי
הפסדה המקסימה של סן בָרְנָבָּה San Barnaba

בּזיליקת סנטה מריה גלורְיוזָה דיי פְרָארי Basilica di Santa Maria Gloriosa dei Frari

בסמוך לסקוּלה גרנְדֶה די סן רוקו בליבו של רובע סן-פּולו העמוס נמצאת אחת הכנסיות האימתניות ביותר בונציה. הפְרָארי, כפי שמכונה בחיבה על ידי תושבי העיר, נבנתה במהלך המאה ה-13. היא אחת הדוגמאות הטובות לסגנון הארכיטקטוני הגותי הונציאני.

חלל הכנסייה המרשים והמונומנטלי מכיל אוסף לא רע בכלל של יצירות אמנות. ביניהן הפסל המפורסם של יוחנן המטביל פרי ידיו של דונָטֶלו וציורים של טיציאָן, ג'ובאני בֶּליני ועוד.

סנטה מריה דל רוסריו
סנטה מריה דל רוזריו

כנסיית סנטה מריה דל רוזריו Santa Maria del Rosario

הכנסייה היפה של מסדר הישועים מכונה בחיבה על שמם כג'זואטי Chiesa dei Gesuati. הסנטה מריה דל רוזריו חולשת על דרומה של ונציה צפונה כלפיי הרובע הדרומי והנפרד ג'וּדֶקָה. היא נבנתה בתחילת המאה ה-15 ובנייתה הושלמה כמאה שנים אחרי. הסנטה מריה דל רוזריו ידועה באוסף המרשים שלה מציוריו של הענק האיטלקי הבּארוקי ג'אן בּטיסטה טְייֶפּולו כולל ציורו המפורסם "דוד מנגן בכינור".

הסאלוטה
הכיפה של הסאלוּטֶה

בּזיליקת סנטה מריה דלה סאלוּטֶה Basilica di Santa Maria della Salute

אחת הכנסיות האייקוניות ביותר בונציה. כיפותיה חולשות על המשולש שנוצר עם מפגשה של הקָאנָאלֶה גְרָנְדֶה עם מיצר ג'וּדֶייקָה במקום שנקרא Punta della Dogana. הכנסייה נמצאת בקצה המזרחי של סֶסְטְייֶרה דורְסְודוּרו למרגלות הטיילת היפיפייה. טיילת שממנה נשקף נוף מרהיב של סן-מרקו שמצידה השני של התעלה. לא ניתן לספור את כמות הציירים שציירו את כיפותיה האייקוניות של הכנסייה שמבצבצות מעל שפך התעלה. כיפות אלו הפכו לאחד האימג'ים המזוהים ביותר עם ונציה.

הכנסייה הוקמה במהלך המאה ה-17. הוקמה בניסיון די נואש לעצור את התפשטות מגפת הדבר שפשתה בצפון איטליה באותן השנים והרגה כשליש מאוכלוסיית העיר. הכנסייה הוקדשה למריה אם ישו ונקראת של שם הקריאה ממריה להושיע (סאלוּטֶה) את העיר.

הכנסייה, ככל כנסייה בונציה, משופעת ביצירות אמנות מהמעלה הראשונה. "חתונה בקֶנֶה" של טינְטורֶטו היא אולי גולת הכותרת של יצירות האמנות המעטרות את קירות ותקרות הכנסייה, יחדיו עם לא מעט יצירות ידועות של הענק הונציאני טיציאָן.

כתובת: Dorsoduro 1

כתיבת תגובה