וֶרונָה  

עירם של רומיאו ויוליה

ורונה
טורֶה די למְבֶּרְטי ונהר האדיגֶה

לא לחינם בחר ויליאם שייקספּיר, הסופר האנגלי המפורסם, את סיפורם של רומיאו ויוליה ואת העיר וֶרונָה לבסיס העלילה של אחד ממחזותיו הידועים והאהובים ביותר. זוהי ללא ספק העיר הרומנטית ביותר באיטליה!

במרכז העיר האמפי-תיאטרון העתיק של וֶרונָה, האָרֶנָה, וממנו עולה מדרחוב זעיר ומרוצף שמכניס אותנו הישר למאה ה-16 לסיפורם של רומיאו ויוליה. וֶרונָה קטנה אך מרהיבה ויש בה את כל מה שתייר מחפש: אווירה, היסטוריה, שלווה, נוחות, רוגע וכן גם קניות.

שימו לב!!! למדריך השלם לטיול במחוז וֶנֶטו, הקישו כאן… 

גיאוגרפיה והיסטוריה של וֶרונָה

העיר וֶרונָה היא העיר השנייה בגודלה במחוז וֶנֶטו, אחרי הבירה ונציה. בהתאם, וֶרונָה היא אתר התיירות השני הכי פופולרי במחוז (יחדיו עם אגם גארְדָה הסמוך). שנייה רק לאימפריה התיירותית הבלתי מעורערת של הצפון – ונציה.

בוֶרונָה מתגוררים כרבע מיליון תושבים ובמטרופולין שלה כמעט 800 אלף. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור עמק נהר הפּו, במרחק של עשרים קילומטרים מהגדה המזרחית של לָאגו די גארְדָה. בעיר מתפתל לו נהר האָדיגֶ'ה שזורם מדרום טירול ונשפך לים מעט דרומית מלגונת ונציה.

וֶרונָה, בשל מיקומה על צומת דרכים והיותה במישור פורה על גדת נהר האָדיגֶ'ה ובסמוך לונציה, חוותה את כל התקופות ההיסטוריות באיטליה. החל בתקופה הרומית בואכה ימי-הביניים, תקופת הרנסנס, מלחמות נפּוליאון, השפעות הקיסרות האוסטרו-הונגרית ולקראת תום מלחמת העולם השנייה הייתה העיר על נתיב הבריחה לכוחות הנאציים שנעו חזרה צפונה. וֶרונָה סופחה לאיטליה העצמאית בשנת 1866 יחדיו עם כל מחוז וֶנֶטו, מלבד הבירה ונציה. בירת המחוז נותרה תחת השליטה של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

למרות כל אירועי ההיסטוריה שעברה העיר, ניכר שייחודה דווקא בהיותה עיר ימי-ביניימית שהשתמרה ושימרה את אופייה מאז ועד היום.

ורונה
נהר האָדיגֶ'ה זורם דרך העיר העתיקה

 

תכנון טיול בוֶרונָה

וֶרונָה נמצאת פחות או יותר בשני שליש הדרך ממילאנו לונציה ולכן נגישה מאוד, גם ברכבת וגם ברכב. כמו כן היא נקודת יציאה מצוינת להמשך טיול להרים ולכיוון אוסטריה דרך דרום טירול. וֶרונָה היא אחת הערים העשירות ביותר באיטליה בגין היותה צומת דרכים מישורי היכול לספק שירותים לכלל האזור.

וֶרונָה מומלצת כעיר מעבר. את מרבית האתרים בה ניתן להספיק ביום אחד וכאמור מומלץ לעצור בה בדרך לאנשהו ולא כיעד סופי. בעיקר בקיץ כשהימים ארוכים, מומלץ לצאת מהיעד בו אתם לנים בבוקר ולהגיע לוֶרונָה סביב הצהריים. נהדר לטייל בה עד הערב, ללון בה ולהמשיך ביום המחרת ליעד הבא.

נוף האלפים ממבט מורונה
נוף האלפּים ממבט מורונה

בשל המרחק הקצר למי שנמצא בונציה אפשר לעשות טיול יום לוֶרונָה שכן המרחק לא רב – כשעה ורבע. אופציה נוספת היא להתמקם בוֶרונָה הזולה יותר מונציה, ולצאת ממנה לאתרים קרובים, לטיולי יום בהרים וכאמור לנסוע ממנה לונציה. ובכך לחסוך את כאב הראש של המלון בעיר התעלות.

 

טיול במרכז העיר העתיקה

רובם של אתרי החובה בוֶרונָה מרוכזים בשטח הקטנטן שנוצר מבליטה יבשתית בינות פיתוליו של נהר האָדיגֶ'ה הרוגש. המרכז ההיסטורי של העיר ה- Citta Antica כולל את האָרֶנָה של וֶרונָה – האמפי-תיאטרון הרומי הענקי, שתוחם את גלעין העיר הימי-ביניימי מדרום. סביבו פּיאָצָה בְּרָא Piazza Bra רחבת הידיים, הכיכר המרכזית של וֶרונָה, בה חנויות, מסעדות ובתי-קפה. צפונה מהכיכר רחובות העיר הופכים לצרים מאוד. עדות לאופי הבנייה הימי-ביניימי של העיר.

שאר אתרי החובה בעיר קשורים קשר ישיר לסיפורם של רומיאו ויוליה. אלו כוכבי היצירה השייקספּירית הידועה ביותר של המחזאי, הסופר והמשורר האנגלי הענק שהפך את וֶרונָה, במו ידיו, לחתיכת אטרקציה.

 

מתי להגיע לוֶרונָה?

לוֶרונָה ניתן להגיע בכל ימות השנה שכן רחובותיה הציוריים לעולם נעימים להליכה והתרשמות מרתקת מהעיר הרומנטית והקסומה הזו. בשל מיקומה בצפון איטליה היא יכולה להיות קרה מאוד בחורף אך לא צפוי בה מזג אוויר סוער. העונה החמה תרתי משמע כמובן שתהיה בקיץ.

היות ווֶרונָה היא לא יעד בלעדי לטיול (או שמגיעים אליה כטיול יום מונציה, או כחלק מרוד-טריפ במחוז וֶנֶטו, לָאגו די גארְדָה ודרום טירול האלפּיני שמצפון), ההגעה לוֶרונָה תהייה חלק מתכנון כלל הטיול. אם הגעתם לחופשת סקי איטלקית מעולה באתרי מחוז טֶרֶנְטינו ודרום טירול, תחוו את החורף הקפוא של וֶרונָה והעיר תראה כמו שיצאה מהאגדות. אם תגיעו לעיר כחלק מטיול משפחות קיצי, מזג האוויר של העיר חמים ונעים (והעיר עמוסה עד חנוקה מתיירים).

 

פסטיבל היין של וֶרונָה – Vinitaly

תחרות היין היוקרתית של וֶרונָה, נערכת כל שנה באפריל. אז מתחרים אלפי מותגי יין מכל רחבי העולם על כמה תארים יוקרתיים בקטגוריות שונות. צבא של טועמי יין מקצועיים, יצרנים, חובבי יינות ותיירים סקרניים מתרכזים באולם הכנסים שנקרא על שם התחרות מדרום לתחנת הרכבת פּורְטָה נובָה. כל העיר מצטרפת לחגיגה האביבית, מתקשטת לכבוד האירוע ועורכת תחרויות פרטיות במסעדות ובבארים.

האווירה בעיר בזמן תחרות היין היא נהדרת. אם במקרה אתם בעיר בזמן התחרות תגיעו לאקספו וינְאיטָלי על מנת לחוות את תרבות היין המדוקדקת והאנינה של צפון איטליה. כמובן תהינו מאווירת הפסטיבל והאלכוהול הזורם ברחובות.

הארנה של ורונה ומגדל למברטי
הארֶנָה של וֶרונָה ומגדל למְבֶּרְטי

 

גישה ותחבורה בוֶרונָה

טיסות לוֶרונָה

וֶרונָה היא אחד מצמתי התחבורה החשובים באיטליה. העיר היא שער הכניסה לצפון האלפּיני ולמעבר שבין איטליה לאוסטריה וגרמניה – מעבר בְּרֶנֶרו (Brennero), או בְּרֶנֶר בגרמנית. בציר מזרח-מערב, וֶרונָה מחברת את ונציה עם ערי התעשייה של מערב איטליה – מילאנו וטורינו.

בעיר שדה תעופה בגודל בינוני שמשרת היטב את העיר וסביבתה. כמו גם את מחוז טֶרֶנְטינו אלטו-אָדיגֶ'ה (דרום טירול) שמצפון לה. במשך רוב השנה, לשדה בוֶרונָה ישנן טיסות ישירות מישראל. העיר היא שער כניסה נוח לצפון איטליה, הן לכיוון מילאנו, הן לכיוון ונציה והן לערי מחוז אֶמיליָה-רומָאנָה שמדרום (בעמק הפּו ישנם בנוסף, בקרבת וֶרונָה, שדות תעופה מרכזיים נוספים – מרקו פּולו בונציה ומָלְפֶּנְסָה במילאנו, כמו גם שדה התעופה בבֶּרְגָמו ושדה התעופה של טרוויזו המשרתים בעיקר חברות לואו-קוסט).

קו אוטובוס נוח מחבר את שדה התעופה עם מרכזה העתיק של וֶרונָה. עוצר בתחנת הרכבת המרכזית של העיר – וֶרונָה פּורְטָה נובָה, משך הנסיעה עשרים דקות בערך. מהשדה ישנם אוטובוסים נוחים ישירות ללָאגו די גארְדָה ולאתרי הסקי המעולים של דרום טירול. חלק נכבד מהמלונות באתרי הסקי מציעים שאטל חינם מהשדה. אז תתעדכנו מול המלון כאשר אתם מבצעים את ההזמנה.

 

רכבת לוֶרונָה

תחנת הרכבת המרכזית של העיר היא תחנה וֶרונָה פּורְטָה נובָה שנושקת למרכז העיר העתיקה ה-Citta Antica. התחנה סמוכה לפארק החומה Parco di Mura שחותם את מרכז העיר העתיק של וֶרונָה מדרום. מיקומה של התחנה מאפשר גישה נוחה למרכז, מרחק של 15 דקות הליכה נינוחה (קילומטר בערך). הליכה לאורך השדרה המרכזית של הסיטָה-דֶלָה Citadella (הרובע שמחוץ לעיר העתיקה) – הקורְסו פּורְטָה נובָה (מהתחנה מספר גדול של קווי אוטובוס המגיעים למרכז העיר העתיקה, נסיעה של שתי דקות). עם הגעתכם לפּיאָצָה בְּרָא, שער הכניסה לעיר העתיקה (היכן שממוקמת האָרֶנָה של וֶרונָה – האמפי-תיאטרון המפורסם של העיר), הגעתם לוֶרונָה של ימי-הביניים.

וֶרונָה יושבת במיקום אסטרטגי מבחינת קווי המסילות שבה. העיר היא אחד משערי איטליה לארצות צפון אירופה. בעיר עובר הקו ממזרח למערב שמחבר את ונציה עם מילאנו ומחוז לומְבָּרְדיה. מדרום לצפון עובר קו המסילה החשוב המחבר את רומא עם אוסטריה וגרמניה, דרך פירנצה, בּולונְיָה ומודֶנָה מדרום לעיר. קו המסילה ממשיך מהעיר צפונה דרך טְרֶנְטו ובּולְצָאנו עד לאינסברוק שבאוסטריה ומינכן שבגרמניה, דרך מעבר בְּרֶנֶרו האלפּיני.

רכב וחניה בוֶרונָה

חלק נכבד ממי שמגיע לביקור בוֶרונָה יגיע עם רכב כחלק מרוד טריפ במחוז וֶנֶטו. לרוב ישלב את העיר בטיול יחדיו עם לָאגו די גארְדָה. הגישה אל וֶרונָה היא באמצעות האוטוסטרדה E70 שמחברת את ונציה עם מילאנו, דרך ערי מחוז וֶנֶטו, וֶרונָה ובֶּרְגָמו. בנוסף, וֶרונָה היא השער לדרום טירול, כאשר ה-A22 שחוצה את עמק נהר האָדיגֶ'ה ומסתיים באינסברוק, חוצה את העיר צפונה.

מרכז העיר העתיק של וֶרונָה מוגבל לתנועת מכוניות. התחום המוגבל הוא מקרבת האָרֶנָה ועד נהר האָדיגֶ'ה (בבליטה בה נמצאת העיר העתיקה). בכל מקרה עדיף לא להיכנס למרכזה של העיר עם רכב. גם בגלל נושא מגבלות התנועה וגם בגלל שאין חניה. בנוסף הרחובות העתיקים צרים, מבולגנים, חד סטריים, הולכים לשום מקום וסתם הולכים בהם לאיבוד. אז אל תשברו יותר מדי את הראש, יש שפע של חניות טובות בחניונים בקרבת מרכז העיר. אלו ממוקמים במרחק הליכה קצר מהמרכז. ישנה אפילו חניה בחינם בטבעת העיר החיצונית וגישה למרכז העיר עם תחבורה ציבורית נוחה.

דרומית לאמפי-תיאטרון העתיק ישנם לא מעט חניונים מצוינים, בעלות של 3 יורו לשעה הראשונה ו-18 יורו ליום שלם קלנדרי (מעל 6 שעות). אם אתם נוסעים עם ילדים (ברור שמומלץ, וֶרונָה, לָאגו די גארְדָה ודרום טירול זה המקום לטיול משפחות באיטליה) כנראה יהיה שווה לשלם על הנוחות. מקבץ החניונים שסמוכים לאָרֶנָה, מאפשרים לכם גישה נוחה לכל אתרי העיר, במרחק הליכה של רבע שעה עד גדת נהר האָדיגֶ'ה.

גם חניה חינם בוֶרונָה היא לא סיפור נוראי. ניתן לחנות בחינם בכמה חניונים מוסדרים הסמוכים לתחנת הרכבת של העיר. לרוב לא תהייה לכם בעיה למצוא מקום ב- Parcheggio Piazzale Guardini שנמצא בצפונה של התחנה, ממנו מרחק הליכה של רבע שעה עד האמפי-תיאטרון. ישנה גם את חניית תחנת הרכבת, שגם בה לרוב יהיה מקום חניה.

הארנה של ורונה
האָרֶנָה של וֶרונָה

 

אתרים ומוקדי עניין בוֶרונָה

פּיאָצָה בְּרָא Piazza Bra והארנה של וֶרונָה Arena di Verona

מתחנת הרכבת פּורְטָה נובָה (Porta Nouva Verona) עולים בקורְסו פּורְטָה נובָה עד לפּיאָצָה בְּרָא שבליבו ממוקם האמפי-תיאטרון.

הכיכר הוא תחילתה של העיר העתיקה. לפתע בהיכנסכם לרחובות העולים מהכיכר תרגישו שאתם נכנסים לתקופת זמן אחרת. אירופה בימי הרנסנס במיטבה. האמפי-תיאטרון אמנם רומי אך בעצם ממנו מתחילה העיר העתיקה שרובה בניינים מטרום העידן התעשייתי. בעיקר משלהי ימי-הביניים והרנסנס.

 

האָרֶנָה והבניינים בפּיאָצָה

האָרֶנָה או האמפי-תיאטרון הוא מבנה רומי בן אלפיים שנה. המקום עודנו מתחם פעיל ביותר להופעות בחודשי הקיץ, בעיקר ביולי ואוגוסט. על פי רוב יוצגו בו אופרות אך גם קונצרטים והכול תחת כיפת השמים. זהו אחד מהאמפי-תיאטראות שהשתמרו בצורה הטובה ביותר בכל שטחי האימפריה הרומית לשעבר. האָרֶנָה נסגרת להופעת לאחר השבוע הראשון של ספטמבר וביוני יש ימים בודדים עם הופעות. בתקופה הרומית הכיל האמפי-תיאטרון כ-30,000 מקומות, בימינו בשל בטיחות מגבילים את התפוסה ל-15,000. עד 2011 כמיטב המסורת של האופרה, לא השתמשו במיקרופונים בהופעות. אך מאז הותקנה מערכת קול ייחודית ששומרת על האותנטיות.

מומלץ לקנות כרטיסים מראש בעיקר להופעות הנחשקות ביותר. המחירים הינם עממיים ביותר עבור אופרה נוכח תפוסת האמפי-תיאטרון הגדולה. הם נעים בין 20 ל-30 יורו למושבים הזולים. יש גם הנחה מפתיעה לבני 30 ומטה או בני 60 ומעלה. את הכרטיסים ניתן לרכוש באתר של וֶרונָה אָרֶנָה (Verona Arena) או בקופות.

למי שמגיע בחורף וחושק במופע תרבות, בצידו דרום מערבי של פּיאָצָה בְּרָא ובסמוך לאָרֶנָה נמצא הפילְהָרְמוניקו (Teatro Filarmonico). בעיקר בסופי שבוע יתקיימו בו קונצרטים קלאסיים או אופרות. בקיץ כאמור האקשן עובר לאָרֶנָה.

צידה המערבי הרחב של הכיכר מרוצף ובו עשרות מסעדות. להן מקומות ישיבה בחוץ כמיטב המסורת האיטלקית. במקביל לקטע רחוב זה ומאחוריו ישנן עוד כמה סמטאות מרוצפות קטנות. אלו מתמלאות בשולחנות וכיסאות במרכזן עבור הסועדים באחת המסעדות משני צידן. לשבת לאכול בכיכר או באחת מהסמטאות היוצאות ממנה היא ממש חוויה איטלקית אותנטית נעימה ונהדרת כמובן בעיקר בימי הקיץ. בחורף גם כן נעים לשבת באחת המסעדות הללו רק בפנים בשל הקור המאפיין את צפון איטליה.

בקצה הדרום מזרחי של הכיכר, ליד הפארק, נמצא בנין העיריה. העירייה ממוקמת בארמון צבאי מהמאה ה-17 בשם פָּלָצו בָּארְבְּייֶרי Palazzo Barbieri. זהו ארמון קטן אך מרשים למדי.

הכיכר עצמה היא מקום יציאה לכל חלקי העיר העתיקה על פי רוב בהליכה רגלית.

המרפסת של יוליה
המרפסת של יוליה

ביתה של יוליָה או המרפסת של רומֶיאו ויוליָה

זוהי האטרקציה המובילה בוֶרונָה ואין מבקר בעיר שלא יעבור דרכה. במעלה מדרחוב הקניות מָאציני עולים עד שמגיעים לרחוב קאפֶּלו. כמה עשרות מטרים מזרחה (ימינה) ימצא הבניין ובו המרפסת המפורסמת בוויה קאפֶּלו 23.

זוהי על פי המסורת המרפסת אליה התגנב רומֶיאו לאחר הנשף בו ראה את יוליָה לראשונה. שם הוא מתוודה אליה על אהבתו העזה כלפיה. המרפסת נמצאת בבניין מהמאה השלישית וניתן להיכנס לחצר הבית הקטנה.

כתובת: Via Cappello 23

שעות פתיחה: כל יום מ-8 וחצי בבוקר ועד 7 וחצי בערב, ימי שני נפתח ב-1 וחצי

כרטיסים: 6 יורו

 

מדרחוב וייה ג'וזפה מָאציני Via Giuseppe Mazzini

המדרחוב העולה מהאָרֶנָה של וֶרונָה לכיוון העיר העתיקה הינו מדרחוב חנויות שלא יבייש את הקורְסו בּואנוס איירס במילאנו. מובן שהוא קטן יותר אך ימצאו בו מרבית חנויות הרשתות הגדולות וכן מותגי יוקרה. זהו רחוב מקסים, מרוצף באבנים עתיקות, והוא נעים ומלא בגלידריות האיטלקיות המפורסמות (Gelato).

הוייה ג'וזפה מָאציני הוא רחוב קניות קלאסי של עיר אירופאית. רחוב המשלב את המודרניות של החנויות עם תפאורה אותנטיות של עיר אירופית משלהי ימי-הביניים והרנסנס. מאוד מהנה לערוך קניות במקום והוא נחשב לאחד מאזורי הקניות המובילים של איטליה. בנוסף ברחובות הצולבים לו ניתן למצוא בוטיקים ייחודיים של בגדי מעצבים איטלקים לא ממוסחרים ואותנטיים.

פיאצה ארבה
כיכר אֶרְבֶּה

כיכר אֶרְבֶּה כיכר השוק Piazza Delle Erbe וטורֶה דיי לאמְבֶּרְטי Torre dei Lamberti

זוהי כיכר עתיקה ונעימה במיוחד לשבת לארוחה קלה בה, או ברחובות היוצאים ממנה. לסעוד תוך כדי הנאה מהאווירה האירופאית הנינוחה כל כך של וֶרונָה. בכיכר ישנה מזרקה קטנה עם פסל רומי עתיק של המדונה של וֶרונָה. בתקופה הרומית שימש המקום כפורום (אזור המוסדות השלטוניים ומרחב ציבורי). בכיכר המוקפת בבניינים ייחודיים יש שוק פירות וירקות פעיל מדי יום. בנוסף בכיכר וסביבה נמצאים כמה בוטיקי אופנה נחשבים הידועים בכל איטליה.

מעל הכיכר ובעצם מעל העיר וֶרונָה כולה מתנשא מגדל השעון והפעמון טורֶה דיי לאמְבֶּרְטי. זהו מגדל שנבנה במאה האחת עשרה והשעון בראשו הוצב בשנת 1798. המגדל מתנשא לגובה 84 מטרים וניתן לעלות עליו ולצפות בנוף פנורמי של העיר. העלייה מתבצעת או ב-368 מדרגות צרות או במעלית שקופה. מאוד מומלץ בעיקר בימים יפים ובהירים.

באמצע השבוע המגדל פתוח מ-10 בבוקר עד 6 בערב ובסופי שבוע מ-11 עד 7 בערב, רכישת כרטיסים אחרונה תתבצע כ-45 דקות לפני הסגירה. המחיר הוא 8 יורו, בימי שני המחיר הוא 5 יורו. המחיר כולל גם ביקור, למי שרוצה, בגלריה לאומנות מודרנית מעברו השני של הרחוב.

טורה די למברטי
טורֶה די למְבֶּרְטי

 

כיכר סֶניורי (האדונים) – Piazza del Signori

זוהי כיכר קטנה יותר שנמצאת במקביל לכיכר אֶרְבֶּה מאחורי טורֶה דיי לאמְבֶּרְטי. הכיכר מוקפת בכמה מבנים עתיקים ביניהם שני ארמונות שנבנו במאה ה-14. אחד עבור מפקדי הצבא של וֶרונָה (Palazzo del Capitano) ואחד עבור בית המשפט (Palazzo della Ragione). בלב הכיכר מצוי פסלו של גדול הפילוסופים והמשוררים האיטלקים – דנְטֶה אָליגְייֶרי Dante Alighieri.

דנְטֶה התאכסן בעיר בראשית המאה ה-14 כאשר נאלץ לגלות מפירנצה ולכבודו הוצב פסל בעיר ב-1865 בכיכר סֶניורי. הכיכר שקטה וקטנה מאוד ויש בה מסעדה או שתיים נעימות לישיבה. מהכיכר ניתן להיכנס דרך מעבר קשתי אל תוך חצרו הפנימית של פָּלָצו דֶלָה ראג'ונֶה. מאחת מפינותיו של הארמון מתנשא טורֶה דיי לאמְבֶּרְטי. אל תחמיצו את גרם המדרגות הייחודי שיוצא מהחצר הפנימית. זהו גרם מדרגות שהוביל את השופטים מקומת הרחוב אל חדריהם בקומה השנייה.

 

הקתדרלה של וֶרונָה – Duomo Verona

למרות שהייתה קיימת במקום כנסייה עוד בתקופת הרומים ובתקופתו של זֶנו, המבנה אותו אנו רואים כיום נבנה במאה ה-12. מדובר בקתדרלה לא גדולה אך נאה מאוד. בנויה עם עמודי שיש איטלקי אדומים ורצפת שיש שחור-לבן מהממת. מעל דוכן המקהלה ישנם בדומה לקתדרלות אחרות באיטליה ציורים צבעוניים של אמני הרנסנס. ביניהם של הענק הונציאני טיציאָן Tiziano Vecellio.

הקתדרלה פתוחה ממרץ עד אוקטובר מ-10 בבוקר ועד 5 וחצי בערב ובחורף עד 5 בערב. בימי שבת כל השנה היא פתוחה מ-10 בבוקר ועד 4 אחה"צ וימי ראשון מ-1 וחצי ועד 5. בכדי להתפלל הכניסה היא תמיד חינם, אולם לרוב תיירים רוכשים כרטיס ב-3 יורו הכולל גם מערכת אודיו עם הסברים.

 

פּונְטֶה פְּייֶטְרָה Ponte Pietra

קרוב לקתדרלה של וֶרונָה נמצא הגשר פּונְטֶה פְּייֶטְרָה, הרחובות המובילים אליו וגם המעבר אליו, דרך קשת התומכת בבניין עתיק, רומנטיים ומסקרנים מאוד. זהו הגשר הרומי המקשר בין המרכז של וֶרונָה לגדה המזרחית של נהר אָדיגֶ'ה. מעברו השני של הנהר מצויה שכונה יוקרתית מלאת גנים ובה גם כמה כנסיות קטנות ועתיקות. מומלץ לעבור את הגשר רגלית כדי לצפות בעיר מצידו השני של הנהר.

הגשר הושלם כבר בשנת 100 לפני הספירה על ידי הרומים והוא הגשר העתיק ביותר בוֶרונָה. במלחמת העולם השנייה חלק מהגשר פוצץ על ידי כוחות נאציים נסוגים והוא שוקם מחדש רק ב-1957.

פונטה פייטרה
פּונְטֶה פְּייֶטְרָה

קברה של יוליָה Tomba di Giulietta

בדרום מזרח רובע הסיטָה-דֶלָה, הרובע החדש של וֶרונָה דרומית ממרכז העיר העתיק, נמצא אחד האתרים הספרותיים החשובים בוֶרונָה, שהפך מספרות להיסטוריה ומשם לאבן שואבת לתיירים. זהו על פי האגדה המקום בו נמצא ארון הקבורה עם גופותיהם של רומֶיאו ויוליָה.

היה זה בשנת 1937 שהמקום צוין כמקום קבורת הזוג כנראה בהשפעת הסרט רומֶיאו ויוליָה שיצא שנה קודם לכן לאקרנים והחיפוש אחר האתרים בעיר הקשורים בזוג. זהו מבנה מהמאה ה-13 ששימש כמנזר ושמו סן פרנסיסקו אל קורְסו (San Francesco al Corso). באחד מחדריו ישנו ארון קבורה (סרקופג) גדול ללא כיסוי והוא נקבע כאמור כמקום קבורתה של יוליָה. האתר מושך אליו תיירים שבאים בעקבות סיפורו הנודע של שייקספּיר אודות הזוג המאוהב עד מוות – רומֶיאו ויוליָה.

האתר נמצא מזרחית מפּיאָצָה בְּרָא על גדת נהר האָדיגֶ'ה. יוצאים מהקצה הדרום מזרחי של הכיכר ליד מרכז המידע אל הוייה פָּאלונֶה Via Pallone ופונים ימינה בוייה דל פּונְטְיֶרי Via del Pontiere כ-8 דקות הליכה מפּיאָצָה בְּרָא.

עלות כניסה 4 וחצי יורו, ניתן לקנות כרטיס משולב יחד עם כניסה לביתה של יוליָה העמוס והפופולרי בעיר העתיקה.

כתובת: Via Luigi da Porto 5

סירה באדיג'ה
סירה על נהר האדיג'ה

 

מחוץ למרכז העיר

סאן זֶנו מאג'ורֶה San Zeno Maggiore

זוהי אחת הכנסיות הרומנסקיות המפוארות ביותר בצפון איטליה. היא נמצאת בצידה המערבי יותר של העיר ולא בסמוך לאתרי התיירות המרכזיים שהזכרנו קודם. רחבת הכנסייה היא כיכר זֶנו אך ללא ספק הכנסייה היא האטרקציה במקום. הכנסייה נבנתה בראשית המאה ה-12 על מנת להיות מקום משכנם של שרידי המרטיר מגן העיר – זנו. אין הסכמה מלאה מי היה אותו זֶנו (זֶנון מוֶרונָה). הסברה המקובלת היא שהוא היה יליד מאוריטניה שהייתה פרובינציה של רומא בצפון מערב אפריקה. במולדתו הוא לימד ילדים רבים את דת הנצרות והפיץ את תורתו של ישו. לבסוף הוא הגיע אל ליבה של האימפריה והפך לבישוף של וֶרונָה. הכנסייה כאמור נבנתה על מנת לשמש מקום משכן לשרידיו כפי שנעשה בראשית הנצרות ואחרי כן עבור מרטירים.

לצד הכנסייה נבנה מגדל פעמונים ותקרתה הגבוהה עוצבה כספינה הפוכה. דלתותיה של הכנסייה מרשימות ביותר ועשויות ארד עם תבליטים המתארים קדושים שונים ופרקים מחייו של ישו. הכנסייה היא מקום נישואיהם של רומֶיאו ויוליָה על פי המחזה של שייקספּיר.

יצירת האומנות החשובה ביותר בכנסיה היא הציורים על פני המזבח של אנדראה מָנְטֶניה (Mantegna) המזבח נבנה בתקופת הבישוף קורֶר (Correr)  במאה ה-15.

בעונת הקיץ ממרץ ועד אוקטובר הכנסייה פתוחה מ-8 וחצי בבוקר ועד 6 בערב כל יום ובימי ראשון מ-1 בצהריים עד 5. בעונת החורף מ-10 בבוקר ועד 4 אחה"צ עם הפסקה של חצי שעה בין 1 ל-1 וחצי. בכדי להתפלל הכניסה היא תמיד חינם, אולם לרוב תיירים רוכשים כרטיס ב-3 יורו הכולל גם מערכת אודיו עם הסברים.

קסטלוקיו
קָסְטֶל ווֶקְיו

 

המבצר העתיק קָסְטֶל וֶקְיוֺ Castelvecchio וגשר סְקָאלְייֶרו Ponte Scaligero

קָסְטֶל וֶקְיו או המבצר העתיק הוא מבצר ימי-ביניימי מרובע הבנוי לבנים אדומות. המבצר מוקף חפיר שבעבר מולא במים כדי לבסס את ביצורו. המבנה המרשים נבנה במאה ה-14 על ידי משפחת סְקָאלְייֶרי Scaligeri. מי שהיו שליטי וֶרונָה בימי-הביניים במאות השלוש עשרה והארבע עשרה. המבצר הוא הביטוי המוחשי ביותר להיותה של וֶרונָה. עיר ימי-ביניימית טיפוסית שהשתמרה בצורה כמעט מושלמת.

ייחודו של המבצר שפירוש שמו הוא המבצר העתיק הוא בעמודים בצורת M היוצאים מהחומה. אלו שימשו כמסתור לקשתים ומאוחר יותר לתותחנים וצלפים שירו מהגג בעת מלחמה או מצור. בזמן המלחמות הנפוליאוניות המבצר ניזוק קשות ונפּוליאון עצמו שהה בו כמה פעמים בעת שהיה בוֶרונָה. לאחר מכן שופץ המבצר בתקופה האוסטרו-הונגרית והפך לבסיס צבאי. הוא שופץ שוב לאחר מלחמת העולם הראשונה והפך למה שהוא היום.

בתוך המבצר ישנו מוזיאון (Castelvecchio Museum) המציג פסלים, נשקים, מטבעות ויצירות אומנות אחרות בעיקר מהתקופה הרומנסקית (מאה עשירית עד השתיים עשרה).

 

גשר סְקָאלְייֶרו Ponte Scaligero

הגשר – סְקָאלְייֶרו – קרוי על שם המשפחה ששלטה בוֶרונָה בימי הביניים. הוא גשר מבוצר היוצא מהמבצר ונועד לשמש דרך מילוט צפונה לכיוון ההרים והטירול בעת מצור או הפיכה בעיר. הגשר כמו גשרים אחרים בוֶרונָה נהרס על ידי כוחות נאציים נסוגים ב-1945. אך שוקם ושוחזר מחדש.

המוזיאון והמבצר פתוחים בכל ימות השבוע מ-8 וחצי בבוקר ועד 7 וחצי בערב ובימי שני מ-1 וחצי בצהריים ועד 7 וחצי בערב. העלות היא 6 יורו למבוגר ויורו אחד לילד.

גשר סקיילרי
גשר סְקָאלְייֶרו

 

מלונות בוֶרונָה

רובם של המלונות בוֶרונָה מרוכזים ב-Cittadella וב-Citta-Antica. ברמת העיקרון, המלונות שבסיטָה-דֶלָה (הרובע החיצוני, בין תחנת הרכבת לעיר העתיקה) חדישים יותר ומחירם נוח יותר. לעומתם, המלונות בעיר העתיקה, אל אף שהם בבניינים ימי-ביניימיים, ממוקמים בליבה הרומנטי של וֶרונָה. לשיקולכם – חלום רומנטי בלב העיר העתיקה, או מלונאות פרקטית במרחק הליכה או אוטובוס מלב העניינים.

יחסית לאיטליה המלונות בוֶרונָה מעולים. רמתם כמעט ודומה למלונות וחדרי האירוח שבדרום-טירול, שהם ברמה צפון אירופאית. אך עדין רובם יהיו מעט מיושנים וחלקם לא משופצים. כמובן שכדאי לעשות קצת מחקר אינטרנטי ולא ללכת עיוור למלונות. הגם שלא מדובר בעיר עם מלונות בעייתיים כגון רומא.

הביקור בוֶרונָה נערך לרוב כחלק מטיול בצפון איטליה, כולל ונציה, מחוז וֶנֶטו, לָאגו די גארְדָה וטיפוס לאלפּים בדרום טירול. היות ולרוב לנים בוֶרונָה ללילה אחד או שניים, לא יהיה סוף העולם אם המלון לא יהיה מושלם. למי שמתכנן ללון בורונה לשם ביקור יומיומי בונציה, מומלץ לחקור יותר לעומק את טיב המלון. כמו גם למצוא מלון ברובע סיטָה-דֶלָה בקרבת תחנת הרכבת.

ורונה בלילה
ערב יורד על העיר

 

תרבות האוכל של וֶרונָה

וֶרונָה היא אחת הערים הכי מתויירות באיטליה. בדומה לערי תיירות בגודל בינוני נוספות באיטליה כגון פּיזָה העיר והמגדל הטוסְקנית, או אָסיזי המרהיבה באומבריה, בוֶרונָה ישנן המון מסעדות, חלקן טובות וחלקן מה שניתן להגדיר כמלכודות תיירים. מצב מלכודות התיירים, אינו נוראי כמו בערי התיירות הגדולות – ונציה, פירנצה ורומא, או באתרי התיירות של הדרום, אך גם בוֶרונָה אפשר ליפול וישנן דרכים להימנע מכך.

רובן של המסעדות נמצאות בקרבת אתרי התיירות במרכז העיר העתיקה. ישנו ריכוז נוסף של מסעדות בסיטָה-דֶלָה. כמובן שהמסעדות בעיר העתיקה פונות הרבה יותר לקהל התיירים הענקי שמציף את העיר. כל מלכודות התיירות יהיו באופן טבעי ברחובות הימי-ביניימיים של העיר העתיקה. אם אתם מתכננים להשקיע בארוחה איכותית, מומלץ בחום לסעוד במסעדות ברחובות הסיטָה-דֶלָה, שרובן פונות לקהל היעד המקומי.

מומלץ להפעיל שיקול דעת ולבדוק קצת באינטרנט על מקומות מומלצים. או לחילופין האם המסעדה שהתכוונתם להיכנס אליה שווה משהו. תיזהרו מהמלצרים/המארחים היותר מדי מזמינים. תבדקו אם המסעדה מלאה והאם מי שבתוכה הם תיירים או מקומיים.

באופן כללי, בסמיכות מידית לאתרי התיירות המרכזיים של וֶרונָה כגון ביתה של יוליָה או האָרֶנָה, לא מומלץ להיכנס למסעדות פרטיות בהן יש הגשה לשולחן. בעיר העתיקה ישנן לא מעט רשתות מזון בינלאומיות מוכרות או אוכל איטלקי מהיר שמגיש פיצות ופסטות. האוכל הבסיסי האיטלקי הוא קל להכנה, זול ותמיד טעים ומשביע. לכן, לארוחת צהרים באמצע יום טיול מפרך, עדיף לאכול פסטה מהירה או פיצה. זאת על פני חור בארנק ממלכודת תיירים מעונבת.

פיאצה בורונה
ארוחת צהריים בפּיאצָה אֶרְבֶּה

 

מה לאכול בוֶרונָה?

המטבח בוֶרונָה הוא המטבח של צפון מזרח איטליה. דומה למטבח של ונציה רק עם בשר במקום פירות ים ודגים במרכבי המנות. בוֶרונָה ומחוז וֶנֶטו, מובן שתמצאו את מנות הפסטה האופייניות לצפון, על בסיס רוטב שמנת ופטריות (אלפרדו) עם בשר.

בדומה לונציה בה יש עושר רב של פחמימות מלבד הפסטה (לא על החיטה בלבד קיבתם צועדת…), תמצאו בוֶרונָה מאכלים המבוססים על פּולנטה (על בסיס קמח תירס) עם בשרים מבושלים ורוטב סמיך או עם גבינה ופטריות. כמו גם מאכלי דגי מים מתוקים טריים מהאגמים הסמוכים. את הריזוטו (האורז הדביק) אוכלים בוֶרונָה יחדיו עם נקניקיות קצוצות דק או עם עולש איטלקי – רָדיקְיו Radicchio. אחד מהכוכבים הגדולים של המטבח של מחוז וֶנֶטו.

הקינוחים בוֶרונָה הם מעולים ועשירים גם כן. בתקופת החורף וחג המולד אוכלים מסורתית הורונאים את הפָּנְדוֺרוֺ pandoro של וֶרונָה. מעין עוגת ספוג מסורתית מצופה באבקת סוכר. עוגה רכה שמוגשת מהבילה יחדיו עם קפוצ'ינו רותח. הקָסְטָנַָצ'יו Castagnaccio, עוגה העשויה מאגוזים טחונים, נפוצה מאוד בבית-הקפה הנעימים של וֶרונָה. יחדיו עם הנשיקה של יוליָה Baci di Giulietta, עוגיות ממולאות קטנות במגוון רחב של וריאציות שנמכרות בעיקר לתיירים. אלו משום מה מתלהבים מהן למרות שאין בהן משהו יותר מדי מיוחד.

 

וֶרונָה כארד – Verona Card

בדומה לערים אירופאיות אחרות מציעה וֶרונָה קניית כרטיס שכולל כניסה למרבית האתרים המוזיאונים והכנסיות בעיר. כרטיס שחוסך כסף וזמן המתנה בתורים לקופות. את הכרטיס ניתן לקנות באינטרנט או בפּיאָצָה בְּרָא במרכז המידע למבקרים (via degli Alpini, 9). הכרטיס עולה 20 יורו ל-24 שעות או 25 יורו ל-48 שעות. מומלץ לרכוש את הכרטיס בעיקר בקיץ ולו רק בשביל לחסוך את התורים בקופות.

לואי ויטון
לואי ויטון יוקרה במרכז העיר

 

ילדים בוֶרונָה

מבחינה לוגיסטית, וֶרונָה היא עיר יחסית נוחה לטיול עם ילדים. כיאה לעיר צפונית, העיר, כולל המרכז העתיק יחסית מסודרים. אין תנועה חנוקה או כאוטית של כלי רכב, הרחובות אמנם הומים אך הכל בשקט ומסודר. בנוסף העיר נקייה מאוד ומתוחזקת היטב. לא ברור אם ילדים, בטח הקטנים שבהם יתחברו לחשיבותה הספרותית של העיר ויבינו מה הקשר לשייקספּיר ולמה כולם מתלהבים ממרפסת. אבל העיר עצמה היא חוויה נהדרת, כולל גדת נהר האָדיגֶ'ה הארוכה, הבתים העתיקים והאָרֶנָה הענקית.

היות ווֶרונָה היא שער הכניסה לאתרים המתאימים ביותר באיטליה לטיולי משפחות – לָאגו די גארְדָה ודרום טירול, אין שום סיבה לא להגיע לעיר המפורסמת עם הילדים לפחות ליום אחד או אפילו לכמה שעות. אין בעיה מיוחדת לחנות את הרכב בקרבת האָרֶנָה של וֶרונָה, האמפי-תיאטרון הרומי המונומנטאלי המפורסם, כמובן שבתשלום. ניתן כאמור לחנות חינם סמוך לתחנת הרכבת של העיר וללכת או לנסוע באוטובוס למרכז העתיק.

 

משחק של קייבו
משחק של קְייֶבו

כדורגל בוֶרונָה

בוֶרונָה משחקים שני מועדוני כדורגל לא רעים בכלל. היוונים – הֶלאס Hellas וֶרונָה וקְייֶבו Chievo וֶרונָה. הֶלאס נקראים על שם קבוצת הסטודנטים היוונים שבראשית המאה ה-20 ייסדו את הקבוצה. קְייֶבו נקראים על שמו של הכפר קְייֶבו Cheivo, הקטנטן. כפר שנמצא חמישה קילומטרים מערבית למרכז וֶרונָה, בו נוסד המועדון.

שתי הקבוצות של העיר וֶרונָה, לרוב משחקות בליגה הבכירה ולעיתים אחת מהן יורדת לליגה המשנית. יש לזכור כי יחסית לגודלה הקטן של העיר, רק רבע מיליון תושבים, שני מועדונים בליגה הראשונה של איטליה הסרייה A, זה כבוד גדול. הדרבי בין שתי הקבוצות מכונה הדרבי דלה סְקָאלָה della Scala. נקרא על שם משפחת האצולה סְקָאלְייֶרי ששלטה בעיר בימי-הביניים. לחילופין נקרא גם דרבי האָרֶנָה על שם סמלה השני של העיר (אחרי רומֶיאו וג'ולייטה).

שתי הקבוצות משחקות באצטדיון מארקאנטוניו בֶּנְטֶגודי Stadio Marcantonio Bentegodi. אצטדיון שממוקם מעט מערבית מתחנת הרכבת המרכזית של וֶרונָה, הפּורְטָה נובָה. באצטדיון 40 אלף מושבים. היות ומדובר באצטדיון המשלב גם אתלטיקה, היציעים מעט מרוחקים מהדשא. כמו כן, בדומה לרוב מתקני הכדורגל באיטליה, מדובר באצטדיון מיושן.

שתי הקבוצות של העיר הן דלות בהישגים. הֶלאס וֶרונָה זכתה באליפות פעם אחת בתולדותיה בשנת 1985 וקְייֶבו בעיקר מטיילת בין שתי הליגות. אבל חשיבותן של הקבוצות הוא באפשרות שהן נותנות למי שמבקר בוֶרונָה לתפוס משחק אטרקטיבי מול אחת הקבוצות החשובות של איטליה. תנסו לתפוס משחק מול אינטר מילאנו ואיי סי מילאן ממילאנו הסמוכה, יובנטוס מטורינו ושתי הקבוצות של רומא – רומא ולאציו.

כתיבת תגובה