סביבת כיכר הסיניורה

כיכר הסניורה
ההמולה בכיכר הסיניורה – פסל דויד בכניסה לפּלָצו וֶקְיו ומימין הלוגָ'ה די לָאנְצי

כיכר הסיניורה (Piazza della Signoria)

כיכר זו, היא אחת הכיכרות החשובות בפירנצה ומסביבה מרוכזים כמה מהאתרים החשובים בעיר. הכיכר בנויה בצורת האות ר', כאשר הפּלָצו וֶקְיו בולט בצלעה הדרום-מזרחית ויוצר את צורתה המיוחדת. בצלעו הצפון מערבית של פּלָצו וֶקְיו, נמצאת מזרקת נפּטון (Fontana del Nettuno), אל הים הרומאי.

בתחומי הכיכר מוצבים כמה מהפסלים הידועים והחשובים בהיסטוריה של האמנות. ביניהם אחד משני העתקים של הפסל "דויד", פסלו האייקוני של מיכּאֶלְאנְגֶ'לו שעומד בכניסה לפּלָצו וֶקְיו. בסמוך, פסלו המרהיב של גְ'יאָמְבּולונָה (Giambologna) "חטיפת הסבינות". פסל מפותל מרהיב ביופיו –  הכוכב של הלוגָ'ה די לָאנְצי (Loggia dei Lanzi).

למדריך השלם לביקור בפירנצה – איך להגיע, מה לאכול ולאן ללכת, הקישו כאן…

הכניסה לארמון
פסל "הרקולס" בכיכר הסיניורה, ברקע פסל "דויד"

 

הלוגָ'ה די לָאנְצי (Loggia dei Lanzi)

בחלקה הדרומי של כיכר הסיניורה נמצא הלוגָ'ה די לָאנְצי (Loggia dei Lanzi). בניין בעל שלוש קשתות צולבות ענקיות שנפתחות לעבר הכיכר. בחלל שנוצר תחת הקשתות הצולבות ניצבים כמה מהפסלים החשובים בעיר. ביניהם פסל "חטיפת הסבינות", של הפסל המָנְיֶירייסטי הענק גְ'יאָמְבּולונָה (Giambologna). פסל זה, יצירת המופת של האמן הפלמי שהתגורר ופעל באיטליה, נחשב לשיאו של הפיסול בתקופה המָנְיֶיריסטית הדרמטית. שלוש הדמויות המפוסלות בסצנה כרוכות זו בזו, הבעותיהן דרמטיות והקומפוזיציה כולה עמוסה ומפותלת. זאת כתגובת נגד לערכי הרנסנס של פיסול הרמוני וריאליסטי, ששיאם כמובן פסל "דויד" של מיכּאֶלְאנְגֶ'לו הנמצא בסמוך.

פיסלו של מיכּאֶלְאנְגֶ'לו ממוקם במרחק של פחות מעשרים מטרים מפסלו של גְ'יאָמְבּולונָה. הקרבה של שני הפסלים האלו אחד לשני, ועוד במרחב הציבורי ולא במוזיאון, היא לא פחות ממדהימה. מדגישה כמה פירנצה היא עיר בעלת אוריינטציה אמנותית ואת חשיבותן של היצירות על מהותה וזהותה של העיר.

ג'אנבולוניה - חטיפת הסבינות
גְ'יאָמְבּולונָה – חטיפת הסבינות בלוגָ'ה די לָאנְצי

בסמוך לפסל "חטיפת הסבינות", ממוקם פסל דרמטי ומרהיב נוסף של גְ'יאָמְבּולונָה, המתאר את הרקולס הורג את הקנטאור ניסוס. בסמוך ממוקם פסלו הידוע של האמן המָנְיֶיריסטי הדגול בנוונוטו צֶ'ליני (Cellini) "פֶּרְסֶאוּס ומֶדוּזה".

שני פסלים חשובים נוספים בלוגָ'ה, הם פסל מתקופה הרומית המתאר את מֶנֶלֶאוס מושך את גופתו של פָּטְרוקְלוס. סצנה זו מהאיליאדה של הומרוס, מתארת את המאבק ההרואי של מָנֶלֶאוּס (אחיו של אגָמֶמְנון מצביא היוונים ובעלה של הֶלֶנָה) להציל את גופת אהובו של אָכילֶס מידיו של הֶקְטור, מצביא הטרויאנים.

כקונטרסט לפסל הרומאי העתיק, ניצב פסלו המרשים של הפסל האיטלקי המודרני פְּיו פֶדי (Pio Fedi), "חטיפת פּוליקְסנה". פסל זה מתוארך לשנות ה-60 של המאה ה-19, ומתווה קו פיסול רומאי-קלאסי של כמעט אלפיים שנה המרוכז תחת הקשתות הצולבות. פסל זה מתאר את חטיפתה והקרבתה של פּוליקְסנה, בתם של פְּריאָמוּס והֶקָבֶּה מלכי טרויה. לאחר כיבוש העיר והריגת אביה, הוקרבה פּוליקְסנה על ידי היוונים על מנת לרצות את רוחו של אָכילֶס כתנאי לפני השיבה לביתם.

 

פּלָצו וֶקְיו (Palazzo Vecchio)

ארמון וֶקְיו (הארמון הישן), ניצב בצידה הדרום-מזרחי של כיכר הסיניורה, בסמוך לגלריית האוּפיצי. הארמון משמש כבית העירייה של פירנצה. בהיסטוריה הארוכה של העיר מסמל הארמון את המרכז השלטוני הלא דתי של העיר. זאת אל מול הקתדרלה שמסמלת את השלטון הדתי של האפיפיורים.

הארמון נבנה במאה ה-14 תחת שרביטו של הארכיטקט הימי-ביניימי הידוע ארְנולפו די-קמְבִּיו (Arnolfo di Cambio). די-קמְבִּיו היה תלמידו של ניקולה פּיזָאנו ומי שתכנן את הבסיס האדריכלי לקתדרלת העיר – הסנטה מריה דל פְיורֶה ואת בּזיליקת סנטה קְרוצֶ'ה המרהיבה.

פלצו וקיו
פּלָצו וֶקְיו

כשמגיעים לכיכר הסיניורה, מראה הארמון מטעה. פסדת הארמון אינה מרשימה ואינה מושכת את העין, מלבד אולי מגדל השעון הגבוה שבראשו. זאת בהשוואה לפסדות המקושטות עד עייפה של בּזיליקת סנטה קְרוצֶ'ה למשל או של הקתדרלה. אך משמתקרבים אל הכניסה הצנועה של הארמון מבינים לפתע את משמעותו האדירה בהיסטוריה של פירנצה וחשוב מכך, בהיסטוריה של האמנות.

בכניסה לארמון מוצבים שני פסלים רנסנסיים. מימין פסל המתאר את הרקולס המכניע את קאסוס, הענק בנו של האל וולקן. משמאל ניצב בגאון העתק של פיסלו הידוע "דויד" של מיכּאֶלְאנְגֶ'לו, אולי אחת היצירות האייקוניות ביותר המזוהות עם העיר פירנצה. כיום הפסל המקורי מוצב באקדמיה לאמנות של פירנצה (Accademia di Belle Arti Firenze), אולם עד סוף המאה ה-19, עמד הפסל המקורי במקום בו עומד כיום ההעתק, בכניסה לפּלָצו וֶקְיו.

ילד דולפין ורוקיו
"ילד נושא דולפין" מאת וֶרוקְיו בפּלָצְיו וֶקְיו

ביקור בתוך הפּלָצו וֶקְיו

פסלו האייקוני של דויד היא רק מנת הפתיחה. בתוככי הארמון מרוכזים לא מעט יצירות מופת מאוד מוכרות. מיד לאחר הכניסה מגיעים לחצר הראשונה (מתוך שלוש) בתוככי הארמון. באמצע החצר מוצבת מזרקה עם פסלו האייקוני של הפסל הרנסנסי המוקדם בן העיר – אנדריאה דל וֶרוקְיו (Verrocchio), "ילד נושא דולפין". הפסל במזרקה בחצר הינו העתק, הפסל המקורי מוצג במוזיאון בתוככי הארמון. החצר עצמה מוקפת בפרסקאות של האמן המָנְיֶיריסטי ג'יורג'יו וזָארי. וזָארי שמעבר להיותו אמן דגול, ידוע כמי שכתב את הביוגרפיות על אמני הרנסנס.

ליבו של הארמון הוא היכל ענק ממדים הנקרא "אולם החמש מאות". היכל ענק זה, באורך 52 מטרים ורוחב 23 מטרים, נבנה על מנת לשמש כמליאת המועצה של הרפובליקה הפלורנטינית (שהוקמה לתקופה קצרה בסוף המאה ה-15, לאחר שהשליטים משושלת בני המֶדיצ'י הודחו מהשלטון). המועצה הייתה אמורה להיות מורכבת מחמש מאות נציגים ועל כן שם ההיכל.

גדולי אמני הרנסנס קיבלו מינוי לצייר את כתליו של ההיכל בסצנות מניצחונותיה הצבאיים של פירנצה על הערים המתחרות – סְייֶנָה ופּיזה. מיכּאֶלְאנְגֶ'לו אמנם התחיל לצייר אולם הפסיק במהרה. לאחר מכן, לאונרדו ניסה את מזלו בציור פרסקו עם צבעי שמן. לאחר מיכּאֶלְאנְגֶ'לו וליאונרדו, קיבל וזָארי את המינוי לצייר את הפרסקאות בהיכל והן עומדות שם עד ימינו אנו.

חובבי האמנות יימצאו עניין רב גם בקומה השנייה של הארמון. בקומה זו מספר חדרים עמוסי ציורים ופסלים של מיטב אמני הרנסנס. כל חדר משויך למוטיבים ולאלים קלאסיים שונים. שם נמצאת קפלת הסיניורה המוזהבת שעוצבה בידי גירְלָנְדָיו (Ghirlandaio), בן העיר, מורו של מיכּאֶלְאנְגֶ'לו. בהמשך אל תפספסו את הנוף המרהיב של העיר הנשקף ממרפסת סָאטורְן. ממרפסת זו, הקרויה על שמו של אביו של יוּפּיטֶר מלך האלים במיתולוגיה הרומית, נשקף נוף מרהיב של נהר הארְנו.

כתובת: Piazza della Signoria

שעות פתיחה: 9:00 – 20:00 (בחמישי נסגר ב-14:00)

"אולם החמש מאות" בפלציו וקיו
"אולם החמש מאות" בפּלָצו וֶקְיו

כרטיסים: 12.5 יורו למבוגר

לאתר המוזיאון הקישו כאן…

 

כיכר הרפובליקה Piazza della Repubblica

בעוד כיכר הסיניורה (האדונים) ממלאת את הפונקציה של השלטון הארצי של בתי האצולה וכיכר הדוּאומו ממלאת את הפונקציה של השלטון השמימי של הכנסייה, כיכר הרפובליקה היא הכיכר של העם. הכיכר המרכזית ורחבת הידיים היא הכיכר הגדולה השלישית של מרכז העיר העתיק של פירנצה. בניגוד לשתי אחיותיה הבכירות, היא פחות מכופתרת ורשמית והרבה יותר אינטראקטיבית. אמנם אין בה את האטרקציות הוויזואליות, הארכיטקטורה המטורפת והפסלים החשובים של אחיותיה. אולם היא שובת לב ונעימה הרבה יותר ברמה האנושית.

המרחב של הכיכר מאז ראשית ההיסטוריה של העיר מילא פונקציות מסחריות. הכיכר נבנתה על מה שהיה הפורום של העיר הרומאית. סביבה גם שכנו היהודים בגטו המקומי בקרבת השוק הישן ה-Mercato Vecchio שפעל בכיכר. עם הכרזתה של פירנצה כבירת הרפובליקה האיטלקית (בזמן הקצר בו תואר הבירה נדד מטורינו עד שמצא מקום חם ברומא הבירה הנצחית), הכיכר תוכננה מחדש כדי לשמש פונקציות סמליות מודרניות של איטליה החדשה. כיום הכיכר הומה באנשים. תיירים ומקומיים הבאים להינות מהחלק התוסס והפחות רשמי של מרכז פירנצה. בכיכר נערכים שווקים לא מוסדרים והיא ידועה בעיר בגין הקרוסלה הוינטג' המקסימה שבה, אחת האטרקציות היותר קסומות לילדים שהעיר הסופר תרבותית פירנצה מציעה.

הקרוסלה בכיכר הרפובליקה
הקרוסלה האייקונית בכיכר הרפובליקה

כתיבת תגובה