גֶנואָה

הנמל של הצפון

דה פרארי
ארמון הבורסה בפּיאצָה דֶה פֶרָארי – לב ליבה של גֶנואָה

גֶנואָה או גֶ'נובָה, היא העיר המחוספסת של צפון איטליה המעונבת והאירופאית. בירתה של מחוז ליגוּרְיָה והריביירה האיטלקית, היא עיר עם אחד הנמלים הגדולים באירופה. הנמל הוא מה שבנה את גֶנואָה כמעצמה ימית במאות הקודמות, כיום הנמל הוא אשר הופך את העיר לקוסמופוליטית.

גֶנואָה היא עיר הולדתו של כריסטופר קולומבּוס, מגלה יבשת אמריקה (למרות שהיבשת נקראת על שמו של אָמֶריגו וֶסְפּוּצ'י, בן פירנצה, מי שהבין שמצא יבשת חדשה והשכיל לקרוא לה על שמו). לעומת שכנותיה מצפון, טורינו המעצמה התעשייתית ומילאנו בירת אופנת העלית גנואה היא עממית הרבה יותר. אין כמו מכנסי הג'ינס שנקראים על שמה של העיר כלסמל את מעמדה ההיסטורי והתרבותי.

שימו לב!!! למדריך השלם לטיול במחוז ליגורְיָה – הריביירה האיטלקית, הקישו כאן… 

גיאוגרפיה והיסטוריה של גֶנואָה

גֶנואָה היא עיר שנמלה הוא הגדול באיטליה והשני בגודלו בים התיכון (אחרי נמל מרסיי). העיר שוכנת לגדות הים הליגוּרי והיא בירתה של מחוז ליגוּרְיָה. בגֶנואָה מתגוררים כ-600 אלף תושבים והיא העיר השלישית בגודלה ובחשיבותה במרחב של צפון מערב איטליה. מיד אחרי מילאנו בירת מחוז לומבָּרדיָה וטורינו בירת מחוז פְּייֶמונְטֶה.

העיר גֶנואָה היא אחת הערים העתיקות באיטליה. גלעין העיר הוא שכונת הקסְטֶלו של היום, הצופה על נמל העיר. בגבעה עליה נמצאת השכונה הקימו בני העם הליגוּרי ישוב במאה השישית לפני הספירה. הליגוּרים היו עם איטלקי עתיק, ככל הנראה ערבוב של עמים מקומיים עם פולשים קֶלְטיים שהגיעו מצפון לאלפּים. העיר הייתה עיר שולית בעת האימפריה הרומית, לאחר התפרקותה של האימפריה עברה לידי אצילים זרים.

במאה ה-11 הוקמה בעיר הרפובליקה של גֶנואָה, אחת מהמדינות הימי-ביניימיות החשובות ביותר שלבלבו בחצי האי האפניני. דגלה של הרפובליקה וכיום דגלה של העיר הוא דגל אנגליה (דגל צלב ג'ורג' – פטרונה של העיר) שמתנפנף בגאון מעל רבים מבנייני העיר.

סן סטפנו גנואה
כנסיית סן סטפנו חולשת על רחוב ה-20 בספטמבר

 

לה סוּפֶּרְבָּה

הרפובליקה נודעה כלה סוּפֶּרְבָּה La Superba (המשובחת). גֶנואָה, בדומה לונציה, פּיזה ואָמָלְפי, הייתה עיר נמל חשובה עם צי חזק מאוד. צי צבאי שהיווה מעטפת לפעילות כלכלית חשובה שמקורה בסחר ימי. שליטה של הרפובליקה  היה הדוגֶ'ה (הדוכס, בדומה לשליט הונציאני, ההשראה לתואר השליט הפשיסטי – הדוצֶ'ה). המשפחות של הדוגֶ'ה, היו מאצילי העיר העשירים ביותר. כללו שושלות ידועות כגון גְרימָלְדי Grimaldi, סְפּינולָה Spinola והידועים ביותר, שושלת דורְיָה Doria.

לעיר גֶנואָה ולבניה היה חלק נכבד בתנועת הצלבנים שיצאו לכיוון ארץ ישראל במהלך ימי-הביניים. בני העיר השיבו לעיר אוצרות חשובים שנשמרו ונשמרים בקתדרלה של העיר. ביניהם גביע ירוק שהאמינו שהיה הגביע הקדוש וממנו שתה ישו בסעודה האחרונה.

הרפובליקה המפוארת הגיעה לסיומה בשנת 1796. לאחר שנפלה לידיו של נפּוליאון שהפך אותה לחלק מהרפובליקה הליגוּרית תחת חסות צרפת. עשרים שנים לאחר מכן סופחה לממלכת סרדיניה, ממנה צמחה שושלת מלכי איטליה המודרנית.

המוצר הידוע ביותר שנושא את שם העיר הוא מכנסי הג'ינס. מכנסיים אלו העשויים מבד דֶנים קשיח נקראו על שמה של גֶנואָה (על שם ההגיה הצרפתית של השם – ג'נס). זאת בשל המלחים שעברו בנמל העיר שהשתמשו בסוג מכנסיים שכזה.

גנואה
הסֶנְטְרו סְטוריקו של גֶנואָה

 

תחבורה בגֶנואָה

עיקר חשיבותה התחבורתית של גֶנואָה היא כמובן הנמל הענקי שבה. מעבר לחשיבותו המסחרית, כמעבר מרכזי של סחורות איטלקיות המופצות בכל העולם ונמל היבוא החשוב של איטליה, הנמל הוא גם בסיס תחבורתי חשוב המחבר את צפונה של איטליה עם התחבורה הימית העולמית. בנמל עוברות המוני ספינות קרוזים, מעבורות ומה לא? תחבורה שכזו היא פחות רלוונטית לתייר הישראלי, שיגיע וייצא מהעיר בעיקר בתחבורה מסילתית.

ים וסמטאות
ים וסמטאות

הגישה מישראל לגֶנואָה עצמה היא לא מאוד נוחה, בטח בהשוואה לערי איטליה הגדולות האחרות. אין טיסות ישירות לגֶנואָה מתל אביב ושדות התעופה הנגישים באיטליה רחוקים מאוד מהעיר. כך נוצר מצב שיש להתאמץ ולהגיע אליה, וכמובן אף אחד לא אוהב להתאמץ (הרבה יותר קל וזול לטוס לדיל במילאנו, פירנצה או אפילו טורינו).

 

שדות תעופה בקרבת גֶנואָה

שדה התעופה הקטן של גֶנואָה ממוקם על קו החוף, צמוד לעיר ממערב למרכזה. השדה קרוב מאוד לעיר, אבל הדרך להגיע אליו היא רק באמצעות טרנספר, לרוב בשדה התעופה ליאונרדו די וינצ'י שברומא.

כאשר הגעתם אל השדה שנקרא על שמו של כּריסטופר קולומבּוס, הגישה אל מרכז העיר היא קלה להפליא. שאטל בשם הפְלָיְבּוס מחבר בין הטרמינל הקטן של השדה לתחנת הרכבת סֶסְטְרי פּונֶנְטֶה Sestri Ponente הסמוכה. עלות הנסיעה בשאטל וברכבת לתחנת גֶנואָה פּיאצָה פְּרינְציפֶּה Genova Piazza Principe הוא פחות משני יורו. זמן נסיעה כולל של סביב חצי שעה (מהטרמינל עד מרכז העיר כולל המעבר). ניתן לתפוס מונית שתיקח אתכם לכל נקודה במרכז העיר בעלות זניחה של שבעה יורו לאדם.

אין הרבה טעם להגיע לגֶנואָה באמצעות טיסה לשדות התעופה בטורינו או מילאנו. ההגעה לגֶנואָה משדות התעופה בערים הגדולות הסמוכות היא מסובכת ומצריכה עצירה בתחנה המרכזית של הערים. זמן הנסיעה ברכבת ממרכזי טורינו ומילאנו לגנואה הוא כמעט שעתיים. בזבוז הזמן בהגעה לתחנה משדות התעופה סתם מסרבל הכול. אם גֶנואָה היא יעדכם, עדיף למצוא טיסות עם טרנספר שנוחתות בשדה הקטן של העיר. אם גֶנואָה היא חלק מטיול בצפון מערב איטליה, או כחלק מטיול ריביירות (האיטלקית והצרפתית), עדיף לבקר בעיר באמצע הטיול ולא כנקודת התחלה או סיום.

קרוז
קרוז יוצא מהנמל

רכבות לגֶנואָה

לגֶנואָה שתי תחנות רכבת עיקריות – הגֶנואָה פּיאצָה פְּרינְציפֶּה מצפון לנמל וגֶנואָה בְּרינולֶה Brignole מזרחית מהעיר העתיקה. מיקומן של שתי התחנות הוא מעט מרוחק ממרכזה של העיר. עדיף להגיע לפּיאצָה פְּרינְציפֶּה רק בגלל קו המטרו הנוח הסמוך לה. מרחק נסיעה של ארבע תחנות עד תחנת דֶה פֶרָארי (הכיכר שהיא הלב הבלתי מעורער של העיר). קו מטרו זה מתוכנן להמשיך עד לתחנת בְּרינולֶה אבל עוד לא הושלם.

תחנות הרכבת מנגישות את גֶנואָה לערי איטליה הגדולות האחרות. טורינו ממוקמת במרחק נסיעה של שעה וארבעים דקות. זמן הנסיעה ממילאנו צֶנְטְרָלֶה הוא פחות או יותר זהה. ניתן בקלות להגיע לטיול יום בגֶנואָה משתי הערים הגדולות השכנות.

בגֶנואָה קו מטרו אחד המחבר את מרכז העיר עם חלקה הצפון מערבי. עבור התיירים הקו רלוונטי כחיבור מתחנת פּיאצָה פְּרינְציפֶּה עם הנמל ומרכז העיר העתיקה. קו מטרו זה נוסע לאורך הנמל דרומה ולאחר מתעקל לכיוון פּיאצָה דֶה פֶרָארי. הקו אמור להמשיך מזרחה עד לתחנת הרכבת בְּרינולֶה. מעבר לגישה לרכבת אין ממש צורך במטרו או תחבורה ציבורית אחרת. הסֶנְטְרו סְטוריקו אינו גדול ואפשרי לכסות אותו רגלית.

רכב וחניה בגֶנואָה

כמו ברובן הגדול של ערי איטליה הגדולות, בהחלט לא מומלץ להגיע אל גֶנואָה עם רכב. אם כבר הגעתם עם רכב, יש לתכנן מראש את מסלול הנסיעה וחשוב מכך, לאתר מראש את מקום החניה. מרכז העיר העתיקה של גֶנואָה, הסֶנְטְרו סְטוריקו מוגדר כ-ZLT, משמע מוגבל והקנסות שם נוראיים. בכל מקרה אין לכם מה לחפש עם רכב בקרבת מרכז העיר.

ה-E80 מחבר את גֶנואָה עם דרומה של איטליה, עם כפרי צ'ינְקְווָה טֶרֶה עוצרי הנשימה ועם טוסקנה. הכביש ממשיך לאחר מכן מערבה לאורך המפרץ הליגוּרי לערי הריביירה ועד לחבל פּרובנס בדרומה של צרפת. ה-A7 מחברת את גֶנואָה עם מילאנו וטורינו מצפון.

רובם של החניונים בתשלום נמצאים בקרבת נמל העיר, מחירם לרוב הוא שני יורו לשעה. חניונים אלו מאובטחים וטובים ומציעים גישה נוחה למרכז העיר העתיקה כמו גם כמובן לנמל. ניתן לחנות בחינם בפאתי העיר, סמוך לתחנות הרכבת הגדולות בפרברים. לאחר החניה לעלות על הרכבת לכמה תחנות בודדות עד התחנות במרכזה של העיר.

הנמל העתיק
הנמל העתיק

מתי לבוא לגֶנואָה?

גֶנואָה היא עיר שניתן לבקר בה במשך כל השנה. מומלץ לבקר בגֶנואָה בקיץ כחלק מנופש בריביירה האיטלקית המופלאה. אם הגעתם לריביירה האיטלקית בקיץ, מזג האוויר יהיה חם ובקרבת העיר ישנם לא מעט חופי רחצה מעולים. לא רחוק מהעיר תגיעו לערי נופש נהדרות לבטן גב כמו רָאפָּאלו (חצי שעה נסיעה מזרחה);  כמו גם לאטרקציות מטריפות כגון הכפר קאמולי Camogli (חצי שעה נסיעה) וצ'ינְקְווָה טֶרֶה (פחות משעה וחצי נסיעה). שלא לדבר על סן רמו ממערב לעיר -בירת הריביירה האיטלקית. למרות שהקיץ חם, הוא אינו חנוק וצפוף כמו בערי נופש אחרות. גֶנואָה היא לא ממש עיר נופש אבל לא רחוק ממנה יש אינסוף ערי חוף מהאטרקטיביות באיטליה.

קולומובוס
גדול בניה של העיר – כּריסטופר קולומובּוּס

מזג האוויר המושלם לביקור בגֶנואָה יהיה באביב. לא חם מדי, לא קר מדי, שעות שמש יחסית ארוכות, אווירה נעימה והכל סבבה. גֶנואָה היא לא עיר עמוסת תיירים והעומס אינו שיקול כמו באימפריות התיירות המובילות של ארץ המגף. גֶנואָה בחורף היא רעיון לא רע בכלל. אמנם יהיה קר אך לא קפוא כמו בשכנותיה מצפון לרגלי האלפּים. האווירה תהייה ערפילית ואפורה, רקע מקסים לעיר הימי-ביניימית ההיסטורית הנדירה שהיא גֶנואָה.

הסתיו פחות מומלץ לביקור. מזג האוויר כמו בכל חלקה המערבי של איטליה יכול להיות גשום וסוער מאוד.

 

טיול בגֶנואָה

גֶנואָה היא עיר טיול ליום אחד או יומיים. היא אינה יעד לטיול בלעדי אלא כחלק מטיול בחלקיה הצפוניים של איטליה. ניתן לשלב טיול בגֶנואָה עם ערי הריביירה האיטלקית המקסימות בואכה הריביירה הצרפתית וחבל פּרובנס (שעתיים וקצת נסיעה עד הגבול). טיול לאורך הריביירה יכלול כמובן גם את רָאפָּאלו, קאמולי ופּורְטופינו Portofino. אפשר להרחיק גם עד צ'ינְקְווָה טֶרֶה מדרום ועד סן רמו וונטימיליה Ventimiglia הסמוכות לגבול הצרפתי ממערב.

ניתן לעשות טיול לאורך מסילת הרכבת הנוסעת לחוף הים הליגוּרי. מסילה נוחה זו יוצאת מפּיזה שבטוסקנה, כוללת את העיירות המקסימות שקרובות לחוף הטוסקני, את חמשת כפרי צ'ינְקְווָה טֶרֶה ושאר העיירות על החוף עד גֶנואָה. זמן הנסיעה מפּיזה לגֶנואָה הוא שעתיים וחצי. טיול שכזה הוא נוח מאוד מבחינה תחבורתית, זול יחסית (עלות נסיעה מפיזה לגֶנואָה היא סביב ה-14 יורו) וכולל המון אתרי חובה. יש לתכנן את הטיול עם אתר או שניים ליום כולל לינה ולהמשיך הלאה ברכבת.

ניתן לשלב את גֶנואָה בטיול עם ערי צפון מערב איטליה כולל הפארקים הענקיים של הרי האלפּים. טיול שיכלול טיסה למילאנו, משם לואל דה'אוסְטֶה, הפארק האלפּיני גראן פּרדיסו, טורינו וגֶנואָה.

פיאצה דה פרארי
המזרקה בפּיאצָה דֶה פֶרָארי

 

אתרים ומוקדי עניין בגֶנואָה

 

פּיאצָה רָאפָאֶלֶה דֶה פֶרָארי Piazza Raffaele de Ferarri

אחת משתי הכיכרות המרכזיות של המרכז העתיק של גֶנואָה (יחדיו עם פּיאצָה ג'יאָקומו מָטֶאוטִי). הכיכרות הן הלב הפועם של גֶנואָה, בהן וברחובות הסמוכים להם, חלק נכבד ממוקדי העניין העיקרים של העיר היפה. הכיכרות השוקקות מושכות המוני מבקרים, תיירים ומקומיים, הבאים להינות מכל מה שיש להן להציע. המוני מסעדות, בתי-קפה ואינספור חנויות בכיכרות וברחובות היוצאים מהן.

הפֶרָארי היא הכיכר הגדולה והמרכזית של גֶנואָה. כיכר ענקית שבמרכזה מזרקה מודרנית מקסימה. הכיכר היא הבית לכל האירועים הציבוריים והחגיגות, הן הדתיות והן האזרחיות של העיר גֶנואָה. במשך רוב שעות היום והערב היא שוקקת ומלאה בתנועה. מחלקה המזרחי של הכיכר יוצא רחוב הקניות הראשי של גֶנואָה, רחוב העשרים בספטמבר. רחוב שבתיו מקושטים באלמנטים דינאמיים מקסימים של סגנון האר נובו, בו חובבי השופינג ימצאו את כל מבוקשם.

סביב הכיכר ארמונות בּארוקיים מרשימים כגון ארמון הבורסה בחלקה המזרחי של הכיכר, ממול ארמון הדוגֶ'ה הפשוט למראה (שלא מתקרב כמובן לארמון המפואר של הדוגֶ'ה בונציה). ויה רומא היוצאת חלקה הצפוני של הכיכר, תוביל אתכם לגלריה ג'יוסֶפֶּה מָאזיני Galleria Giuseppe Mazzini הנחמדה, בה תמצאו חנויות ומסעדות בחלל המקורה. סמוך אליה תיאטרו קרְלו פֶליצֶה Teatro Carlo Felice הענקי, אחד מבתי האופרה המודרניים והגדולים באיטליה. התיאטרון נפגע בהפגזה בריטית על העיר בשנת 1941, בראשית קרבות מלחמת העולם השנייה. רק ב-1991, התיאטרון נפתח מחדש. כיום מדובר באחד התיאטראות החדשניים ביותר באיטליה (שידועה בבתי האופרה העתיקים שבה), ובכל ערב כמעט מתקיים בו מופע אופרה או הופעות.

הקתדרלה
החלל הפנימי של קתדרלת סן לורֶנְצו

פּיאצָה ג'יאָקומו מָטֶאוטִי Piazza Giacomo Matteotti

פּיאצָה ג'יאָקומו מָטֶאוטִי מחוברת לדֶה פֶרָארי ממערב. הכיכר פחות שוקקת ונוצצת מאחותה הגדולה. על חלקה הצפוני חולשת הפסדה של ארמון הדוגֶ'ה. כיום הארמון אינו משכנו של שליט העיר – הדוגֶ'ה, אלא חלל תצוגה עירוני. בכיכר נערכים במשך השבוע שווקים קטנים, גם של פירות וירקות וגם של חפצי יד שנייה.

בחלקה המזרחי של הכיכר נמצאת כנסיית סָנֶטי אָמְבְּרוגְ'יו אֶ אָנְדְרֶאָה Santi Ambrogio e Andrea המקסימה. הכנסייה, פרי תכנונו של דומיניקו טיבָּאלְדי Tibaldi הבּולונֶזי, בנו של אמן הרנסנס הנערץ פֶּלָגְרינו טיבָּאלְדי. הכנסייה נבנתה בסוף המאה ה-16, מתאפיינת בחלל פנים בּארוקי עוצר נשימה, כולל ציורים מרהיבים של גדול אמני הבּארוק הפְלֶמי – פּטר פּאול רוּבֶּנְס הענק.

 

סן לורנצו
הפסדה של סן לורֶנְצו

קתדרלת סן לורֶנְצו

הקתדרלה היפה של גֶנואָה נקראת על שמו של לורֶנְצו הקדוש. ממוקמת סמוך לפּיאצָה מָטֶאוטִי ובמרחק הליכה קצר מפּיאצָה רָאפָאֶלֶה דה פֶרָארי הענקית, לב ליבה של גֶנואָה. החיבור בין הקתדרלה לכיכרות הצמודות הוא דרך ויה סן לורֶנְצו. מדרחוב שוקק ומופלא שמוביל בחלקו המערבי אל עבר נמל העיר. המבנה הלא רגיל של הקתדרלה נובע ממשך הזמן שלקח לבנות אותה החל מהמאה ה-12. ראשית תוכננה בסגנון רומנסקי מסיבי, לאחר מכן נמתחה לגובה בסגנון בנייה גותי, על בסיס השלד הרומנסקי. לבסוף, הפסדה כמו גם הכיפה נבנו בסגנון רנסנסי, כמעט ארבע מאות שנים לאחר תחילת בנייתה.

לפי האגדה, ב- Tesoro della Cattedrale (אוצר הקתדרלה) נשמרת צלחת או קערה בה השתמשו במהלך סדר הפסח האחרון של חייו ישו, מה שידוע כסעודה האחרונה. נאמר גם שבאוצר נשמר בעבר (או עדיין) אפרו של יוחנן המטביל. כמו גם המגש עליו ערפו את ראשו של יוחנן המטביל לבקשת שלומית (סלומה), בתו של המלך הורדוס. כל האוצרות האלו הגיעו עם הצלבנים בני העיר ששדדו את אוצרות ארץ הקודש בסוף ימי-הביניים. נכון או לא נכון, מי אנחנו שלא נעריך את חשיבותו של הסיפור הטוב על מנת למשוך מאמינים (אז) ותיירים (היום). אוצרות שהפכו לאתר תיירות, בדומה לתכריך המסתורי של ישו שהפך לאטרקציה המובילה של טורינו השכנה.

 

ויה גָאריבָּלְדי

אחד הרחובות היפים ביותר של גֶנואָה, נמתח על ציר מזרח-מערב צפונית למרכז העתיק. באופן מסורתי, הרחוב היה המקום בו התמקמו המשפחות העשירות של העיר. בו בנו את בתיהם המפוארים וארמונותיהם במהלך המאות ה-16 וה-17. ניתן לבקר בשלושה ארמונות שפתוחים לקהל – פָּלָצו רוסו Rosso (הארמון האדום) לו פסדה אדומה בולטת; מולו פָּלָצו דורְיָה טוּרְסי Doria Tursi; כמו גם אל תחמיצו את פָּלָצו בּיאָנְקו Bianco (הארמון הלבן) המקסים.

בתי הרחוב הם חגיגה אחת גדולה לעיניים עם פסלים, תבליטים וציורים על קדמתם הפונה לרחוב. כיום הרחוב העשיר הוא מדרחוב שוקק, מלא חנויות, מסעדות והולכי רגל רבים. חלקם תיירים שבאים לחוות את החוויה הוויזואלית המרנינה של הרחוב, חלקם תושבי העיר שבאים למדרחוב כמקום בילוי.

 

נמל גנואה
נמל גנואה

הנמל

הנמל הענקי של גֶנואָה – רציפיו, מעבריו, סמטאותיו והרחובות הסובבים לו, הוא גֶנואָה במיטבה לטוב ולרע. בדומה לעיר הנמל הגדולה של דרום איטליה, נאפּולי בירת מחוז קמְפָּנְיָה, הנמל הוא שעושה את גֶנואָה לעיר מחוספסת ולחוויה חריפה להפליא. סביב הנמל עדיין רוחשים (כמו בכל ההיסטוריה המפוארת של העיר) כל מה שניתן לקטלג כמפוקפק. הנמל הענקי מחולק לכמה סקטורים, ישנם דקים המותאמים היטב למשפחות ולתיירים כגון סביבת האקווריום, וישנם סקטורים הרוחשים בכל התחלואים העירוניים הקבועים של עיר נמל. אזורי עגינה, פריקה, מחסני ענק והמוני עסקים.

אזור הנמל והרציפים הם גֶנואָה ההיסטורית, המרחב הימי הוא שהפך את העיר לאימפריה במאות הקודמות. מאז ועד היום היה הנמל גורם הפרנסה העיקרי של העיר. הנמל הוא צומת תחבורתי חשוב, כולל פסי מסילה וכבישים מהירים לטובת שחרור המכולות שנפרקו. מה שמדהים בנמל הוא קרבתו למרכז העיר ההיסטורית לסֶנְטְרו סְטוריקו של גֶנואָה וליחסי הגומלין בין סביבת הנמל לבין רחובותיה העתיקים של העיר.

לשון היבשה הדרום מזרחית של הנמל, היא הגלעין ההיסטורי של הנמל ושל העיר כולה. היא מכונה הפּורְטו וֶקְיו או הפּורְטו אָנְטיקו (הנמל הישן או העתיק). כיום היא אזור נחמד להסתובבות, ישנם בו מסעדות ואזורי קניות, כמו גם המון עסקים מקומיים. עסקים כגון סוכנויות רכב, או חנויות לחומרי בניין ועוד. ברחובות מסביב ישנה גם לא מעט פעילות מפוקפקת כמו שהייתה מאות שנים.

הדקים הארוכים מצפון לנמל הישן, כוללים את האקווריום הענקי ואת המרינה המפוארת של גֶנואָה. ישנם שם בתי מלון מפוארים והמון תנועה של עוברים ושבים היורדים מהסירות או היאכטות של המרינה לביקור בעיר. בדק אחד צפונה נמצא המוזיאון הימי Galata Museo del Mare המרשים, סביבו גם אזורי קניות ומסעדות. שאר הדקים הרחבים הם הנמל המסחרי הפעיל של גֶנואָה ואין בהם יותר מדי מה לחפש.

האקווריום
האקווריום של גנואה

 

האקווריום של גֶנואָה Acquario di Genova

על אחד הדקים הארוכים במה שמכונה הנמל העתיק של גֶנואָה ממוקם אחד האקווריומים הידועים והגדולים באירופה. האקווריום הענק מציג אלפי סוגי דגים, יונקים ימיים, אלמוגים וכל מה שחי בים, לרווחת אלפי המבקרים שבאים למקום בכל יום. האקווריום הענקי נבנה בשנת 1992 לציון 500 שנה למסע של בן העיר המפורסם ביותר, כּריסטופר קולומבּוס וגילוי אמריקה.

כתובת: Ponte Spinola

שעות פעילות: 10:00 – 18:00 בימים שני עד שישי, 09:00 – 20:00 בימי שבת וראשון

כרטיסים: 18 יורו למבוגר

לאתר המוזיאון הקישו כאן…

 

המוזיאון הימי Galata Museo del Mare

המוזיאון הימי ממוקם צפונית למרינה ולאקווריום. במוזיאון תצוגות חדישות על פאר עברה של העיר והקשר הבלתי ניתן לניתוק בין עוצמתה ההיסטורית לנמל. גֶנואָה נבעה, צמחה והתעצמה מנמלה, הן מבחינה פוליטית וצבאית אך בעיקר מבחינה מסחרית. המוזיאון הוא גדול המוזיאונים הימיים לחופי הים התיכון. בין המוצגים שבמוזיאון המוני מכשירים וחפצים הקשורים לתרבות הימית של העיר. במוזיאון החדיש ארבע קומות מלאות בהמוני מיצגים. תמצאו שם סרטוני הסבר, מיצגים אינטראקטיביים ועוד. המוזיאון הוא מקום נהדר לחובבי עולם הים, כמו גם לילדים שמתעניינים.

כתובת: Calata Ansaldo De Mari 1

כרטיסים: 13 יורו למבוגר

לאתר המוזיאון הקישו כאן…

 

כנסיית סנטה מריה די קסְטֶלו

הכנסייה הדומיניקנית העתיקה ממוקמת בלב הרחובות הימי-ביניים הפרוסים דרומית מהקתדרלה. הכנסייה והרחובות בנויים על גבעת הקסְטֶלו (המבצר) עליה בליל של סמטאות ובתים עתיקים. המבצר חלש על הנמל העתיק של העיר וזהו למעשה גלעינה המקורי של גֶנואָה. הכנסייה היא היחידה ששרדה מקומפלקס הבניינים שבמבצר. מבצר שנבנה עבור הבישוף של העיר במאה ה-13, ממנו שלט על העיר לפני שעברה לידי בתי האצולה. תיכנסו לתוך הכנסייה המקסימה, תמצאו בה לא מעט יצירות מרשימות של אמנים מקומיים.

קסטלו
קסְטֶלו

הגלריה הלאומית בפָּלָצו ספינולה Palazzo Spinola

באמצע הדרך בין ויה גָאריבָּלְדי לנמל נמצא הארמון המפואר אותו בנה פרנציסקו גְרימָלְדי בתחילת המאה ה-16. הארמון היה הבית של השושלת שרבים משליטי העיר היו בניה. כיום הארמון הוא בית לאוסף אמנות מרשים ביותר. אוסף שעיקרו הוא הרכישות המאוד מוצלחות של המשפחה מכמה מהסדנאות הפלמיות הטובות ביותר של תקופת הבּארוק. הכוכב הבלתי מעורער של המוזיאון הנהדר הוא כמובן פּטר פּאול רוּבֶּנְס. לענק הפלמי הבּארוקי לא מעט ציורים הפזורים ברחבי הארמון, חלקם במיקומם המקורי עוד מהמאה ה-17. באוסף גם לא מעט ציורים חשובים של אמני רנסנס שפעלו בצפון איטליה.

כתובת: Piazza di Pellicceria 1

שעות פתיחה: 13:30 – 19:30, סגור בימי ראשון ושני

 

ביתו של כּריסטופר קולומבּוס ושער סופְּרָנָה Porta Soprana

בהליכה לכיוון דרום מזרח מפּיאצָה דֶה פֶרָארי דרך האכסדראות הענקיות של ויה דנְטֶה, תגיעו אל ביתו שוקק התיירים של גדול בניה של העיר. כּריסטופר קולומבּוס הוא אחד האנשים שמאוזכרים ביותר על המפה (קולומבּוס, קולומבּיה, קולון ועוד וריאציות שונות על שמו ברחבי אמריקה). האיש שיצא לחפש את הודו ומצא אינדיאנים. הפליג בשליחותם של פרננדו השני לבית אראגון ואשתו איזבלה, אחת הדמויות המושמצות בהיסטוריה של היהודים.

הבית של קולומבּוס היה הבית בו גדל מגלה היבשות המפורסם בגֶנואָה, בו בילה את ימי ילדותו. בבית מוזיאון קטן הסוקר את חייו של קולומבּוס. בסמוך נמצאים שעריו המונומנטאליים של הפּורְטָה סופְּרָנָה, שער הכניסה המזרחי של העיר. שער ענקי שננבנה באמצע המאה ה-12 ומאז חולש בגאון על הרובע העתיק שלידו. האזור כולו, כולל השער וביתו של קולומבּוס האו האזור המתוייר ביותר בגֶנואָה. מלא בתיירים הבאים להתחקות אחרי הסמל הבלתי מעורער של העיר.

כתובת: Via di Porta Soprana

שעות פתיחה: 10:00 – 18:00, סגור בימי שני

 

הדגל על ארמון הדוג'ה
דגל אנגליה על הפָּלָצו ריאָלֶה

הארמון המלכותי בויה בָּלְבּי via Balbi

ויה בָּלְבּי היא המתחרה הישירה של ויה גָאריבָּלְדי על תואר הרחוב המפואר ביותר בגֶנואָה. הרחוב מתחיל בפּיאצָה דֶל נוּנְצִיאָטָה Piazza del Nunziata הענקית עליה חולשת אחת הבּזיליקות הבּארוקיות המרשימות בצפונה של איטליה. הבּזיליקה דֶלָה סֶנְטיסימָה אנוּנְציאָטָה Santissima Annunziata del Vastato היא בעלת חלל פנימי ענקי מלא בציורים ותבליטים בּארוקיים.

מהפּיאצָה תיכנסו לרחוב הבּארוקי המקסים. כיום הרחוב הוא רחוב ראשי בו המון חנויות ומסעדות ומאוד נעים להסתובב בו. ברחוב מקבץ ארמונות בּארוקיים כגון פָּלָצו בָּלְבּי סֶנָרֶגָה Palazzo Balbi Senarega ארמון מקסים שכיום הוא חלק מהקמפוס של אוניברסיטת גֶנואָה. הארמון הבּארוקי מקושט בהמוני פרסקאות ופסלים בּארוקיים מרשימים ובהחלט שווה להיכנס אליו. אל תחמיצו את הנימְפֶאוּם, גרוטו (מערה) מפוסלת ענקית פרי ידיו של הפסל הענק ג'ובאני בּטיסטה בֶּרְבֶּריני Barbarini.

בהמשך ממוקם ארמון האוניברסיטה ומול הארמון המלכותי הפָּלָצו ריאָלֶה Palazzo Reale. הארמון המרשים ממנו שלטו בני שושלת סבויה על העיר במהלך המאה ה-18. שיאו של הארמון הוא גלריית התמונות, בה המון עבודות נהדרות של האמן הפלמי הדגול אנטוני ואן דייק. ואן דייק התגורר בגֶנואָה במשך שש שנים אז עבד עבור בני האצולה של העיר וצייר בעיר כמות בלתי נתפסת של ציורים.

 

המוזיאון לאמנות אוריינטאלית Museo d`Arte Orientale

בתוך הפארק העירוני המקסים הוילֶטָה די נֶגְרו Villetta di Negro, מזרחית ממרכז העיר, נמצא אחד האוספים הגדולים באירופה של אמנות אוריינטאלית. המוזיאון לאמנות אוריינטאלית, או מוזיאון צ'יוסונֶה Chiossone, מציג את האוסף המרשים של אדוארדו צ'יוסונֶה. צ'יוסונֶה היה צייר איטלקי שפעל ביפן והיה חלק מהתעניינות הגוברת של האמנות האירופאית בהשפעות אוריינטאליות. צ'יוסונֶה אסף אמנות מקומית והביא אותה עימו חזרה לאיטליה.

עיקר האוסף של המוזיאון הוא אמנות יפנית, חלקה עתיקה מאוד, כולל ציורים, תבליטים ועוד. כמו גם אוסף מרהיב ביופיו של בדים יפניים, מסכות תיאטרון מסורתיות וחפצים שונים. המוזיאון הוא מעין בריחה קטנה מאיטליה למזרח הרחוק.

כתובת: Piazzale Giuseppe Mazzini 4

שעות פתיחה: בימים שישי עד ראשון 10:00 – 18:00

כרטיסים: 5 יורו למבוגר

לאתר המוזיאון הקישו כאן…

פסל בית קברות
פסל בבית הקברות סְטָאליאֶנו

 

בית הקברות סְטָאליאֶנו Cimitero di Staglieno

בדומה לבית הקברות העתיק במילאנו, גם בית הקברות העתיק של גֶנואָה הוא חגיגה פיסולית מטריפת חושים (וחוויה מורבידית די מגניבה כשלעצמה). בית הקברות של גֶנואָה אפילו מרשים יותר מהאח הקטן שבמילאנו. בית הקברות ממוקם ברובע סְטָאליאֶנו, צפונית ממרכז העיר העתיקה. הגישה היא בנסיעה באוטובוס מתחנת הרכבת של בְּרינולֶה.

בית הקברות נפרש על שטח ענקי וכלל המוני מוזוליאומים מונומנטאליים, קברים מקושטים והמון המון פסלים מקסימים. חולש על בית הקברות הוא הפנתאון הענקי שנמצא באנדרטה בשם L`Angelo Nocchiero. אל תחמיצו את קברו של גי'וספה מאצ'יני Mazzini, בן העיר השני הכי מפורסם (אחרי קולומבּוס) ואחד מגדולי אנשי הרוח של איטליה המודרנית (ואחד משמות הרחובות הנפוצים בערי איטליה). מאצ'יני יחדיו עם גאריבָּלְדי, נחשב לאחד מהגיבורים הראשיים שהובילו להיווצרותה של איטליה המאוחדת.

 

החוף של בּוקָדָסֶה Boccadasse

אמנם גֶנואָה היא עיר אינטנסיבית ותוססת מלאה באטרקציות אורבאניות ושופינג. אבל עדיין אל תשכחו שאתם בריביירה. אז אם התגעגעתם קצת לחופי רחצה או שבא לכם קצת להתאוורר ממרכזה המחוספס של גֶנואָה, קפצו לרובע בּוקָדָסֶה מזרחית ממרכז העיר העתיקה. הרובע בגלעינו הוא כפר דייגים מקסים שנבלע על ידי העיר המתפתחת והפך לשכונה. אם באתם לבטן גב ישנם פתרונות הרבה יותר טובים מאשר רביצה על החוף ברובע (אתם בריביירה האיטלקית!!! כל חור לאורך חוף הים הליגוּרי הוא חתיכת אטרקציה). אבל אם בא לכם קצת ריח של ים, מסעדות דגים נהדרות ואווירה מעט כפרית, קפיצה קצרה לרובע תיתן לכם בדיוק את זה. בסופי השבוע הרובע וחוף הרחצה פופולריים מאוד על תושבי העיר שמציפים אותו בהמוניהם.

בוקאדסה
החוף של בּוקָדָסֶה

 

שופינג בגֶנואָה

קניות

בניגוד לשתי האימפריות שמצפון לגֶנואָה, מילאנו בירת השופינג של איטליה וטורינו שכל מרכזה הוא מרכז קניות ענק, גֶנואָה דווקא רגועה יחסית בתחום הפופולארי כל כך. בעיר ישנם לא מעט אזורי קניות מובהקים ורחובות שבהחלט נעים להסתובב בהם, אבל אין את השיק והאלגנטיות של הערים מצפון.

רחוב בקניות המרכזי של גֶנואָה הוא רחוב העשרים בספטמבר שיוצא מפּיאצָה דֶה פֶרָארי. הרחוב מלא בהמון רשתות בינלאומיות, רשתות איטלקיות ידועות, בתי כלבו וכל מה שמי שיוצא לשופינג צריך. רחוב הקניות היוקרתיות של גֶנואָה הוא ויה רומא שיוצא צפונה מפּיאצָה דֶה פֶרָארי. בו ממוקמים הסניפים של ההוט קוטור, אופנת העלית האיטלקית (ייבוא ישיר ממילאנו), חנויות התכשיטים היוקרתיות ובתי כלבו סופר יוקרתיים. בתחילת הרחוב ממוקמת הגלריה המרשימה על שמו של בן העיר גי'וספה מאצ'יני.

שאר הרחובות שיוצאים מהפֶרָארי לכיוון העיר העתיקה הם גם רחבות קניות נחמדים ביותר, כולל שפע של מסעדות ובתי-קפה. בכל העיר העתיקה שפע של רחובות קניות שרובם כוללים חנויות מקומיות וייחודיות. בהחלט שווה לאבד את האוריינטציה ופשוט לזרום עם הרחוב ולגלות חנויות מקסימות ביותר שבחיים לא חשבתם שתגיעו אליהם.

20 בספטמבר
רחוב 20 בספטמבר, רחובה הראשי של גנואה

שווקים בגֶנואָה

השוק המזרחי Mercato Orientale

על רחוב העשרים בספטמבר ממוקם השוק האוריינטאלי, הגדול והמרכזי בין שוקי האוכל המקורים של גֶנואָה. שוק הומה זה מלא בדוכני מזון נהדרים, פרות וירקות טריים, וכמובן בשר וגבינות ממיטב הייצור הליגוּרי. בהחלט מומלץ להגיע לשוק ולהסתובב רעבים. תמצאו שם גם מסעדות המציעות את המזון הכי טרי שאפשר כמו גם טעימות בדוכנים. השוק פתוח כל השבוע בין השעות 7:30 בבוקר עד 19:30, סגור בימי ראשון. השוק פופולארי מאוד על המקומיים וידוע במחיריו הטובים.

רחוב 20 בספטמבר, רחובה הראשי של גנואה
פּיאצָה דֶה פֶרָארי ומאחוריה הדגל על ארמון הדוגֶ'ה

שוק הפשפשים מֶרְקָטו דֶל אוסְטו Mercato Dell Usato

בהליכה דרומית מרחוב העשרים לספטמבר על ויה סיסאריה תגיעו לשוק הפשפשים המגניב של גֶנואָה. השוק פתוח כל השבוע משעות הבוקר המוקדמות עד אחר הצהריים. בניגוד לשווקי הפשפשים האחרים באיטליה, הוא סגור בימי ראשון. השוק מלא בדוכנים המוכרים דברי עתיקות, וינטג', מציאות וסתם ג'אנק. בסביבת השוק המון דוכני אוכל, מסעדות קטנות והמון אווירה כיפית. מיקומו המרכזי של השוק, כמו גם התפאורה של הבתים העתיקים שמסביבו הופכים אותו לפופולארי ביותר על תיירים. אלו מגיעים אליו בדרכם מהסֶנְטְרו סְטוריקו לכיוון ביתו של כּריסטופר קולומבּוס.

 

שוק העתיקות בפּיאצָה בּיאָנְצ'י Piazza Bianchi

בלב ליבו של הסֶנְטְרו סְטוריקו, על רקע רחובות ימי-ביניימיים צרים, מתקיים במשך כל השבוע (מלבד ימי ראשון) השוק הקטן והמקסים הזה. השוק כולל כמה דוכנים המוכרים עתיקות, לרוב עתיקות באיכות גבוהה. בשוק כמעט ולא מוכרים ג'אנק אלא בעיקר דברי וינטג' מסוגננים. בסביבת השוק  גם לא מעט חנויות/דוכנים של פרחים. סביב הכיכר והרחובות הסמוכים אווירה ערפילית ועתיקה, מקום מושלם למצוא מסעדה או בית-קפה קטן למנה רותחת של קפאין או ארוחת צהרים איטלקית משובחת.

פסטו
ממרחה הפֶּסְטו – המתחרה העיקרי של קולומבוס על תואר יליד העיר המוכר ביותר

 

לאכול בגֶנואָה

גֶנואָה היא עיר נהדרת של אוכל. העיר היא מקום הלידה של הלחם האיטלקי הידוע הפוּקָצָ'ה, שצמחה מהפוּקָצָ'ה הג'נובאית הידועה. הפוּקָצָ'ה נאכלת עם מנה נדיבה של שמן זית ליגוּרי משובח. ניתן למרוח על הפוקצ'ה את המאכל הידוע ביותר של העיר, הפֶּסְטו. הפֶּסְטו מגיע בהמון וריאציות אך המקור הוא הפֶּסְטו הג'נובאי. פֶּסְטו שכולל עלי בזיליקום, שמן זית, גבינה, שום וצנוברים שנכתשים יחדיו. אלו הופכים לממרח הירוק והריחני שכולנו אוהבים (או שלא). משמעות המילה פֶּסְטו בליגוּרית היא להכות, מתייחסת לצורת ההכנה של הממרח בו הכו במרכיבים עד שנהפכו למשחה אחידה.

חווית האוכל בליגוּרְיָה כוללת את המרכיבים המגניבים של פוּקָצָ'ה עם המון תוספות. העיר אינה ידוע בגין מאכלי הבשר שבה אבל יש לא מעט תוספות המתבססים על דגים ופירות ים טריים שנמשים מהים הליגוּרי. ריכוז מעולה של מסעדות ים ישנה ברצועת המסעדות הנהדרת לחוף הים הליגורי בבּוקָדָסֶה.

המסעדות הנהדרות של העיר מרוכזות בקרבת הנמל ובעיר העתיקה. בהן תמצאו בנוסף למאכלים המזוהים עם העיר (הפֶּסְטו והפוּקָצָ'ה) גם המוני סוגי פסטות צפוניות (לא חלולות) ורטבים על בסיס שמנת, חמאה וממרח אגוזים. מומלץ בחום לתור באתרי האינטרנט הייעודיים אחר מסעדות קטנות ומצטיינות, שספק אם מדברים בהן אנגלית אבל הן אלו שמציעות את החוויה האוטנטית ביותר. אין הרבה מסעדות יוקרה בגֶנואָה והעיר אינה מתיימרת להציע מזון עלית, אבל ברמת האוכל המקומי מדובר בעיר עם מסעדות משפחתית נדירות שבהחלט שווה להשקיע בהן.

אצטדיון סמפדוריה
אצטדיון לואיג'י פֶרָאריס

 

כדורגל – משחקים מלהיבים של סָמְפְּדורְיָה וגֶנואָה

העיר גֶנואָה מתגאה בקבוצת הכדורגל הנהדרת סָמְפְּדורְיָה. קבוצה שעיקר הצלחתה הייתה בתחילת שנות התשעים, אז למועדון היה קאדר שחקנים מרשים. הקבוצה זכתה אז באליפות איטליה, כמו גם בגביע אירופה למחזיקות. בשנת 1992 הפסידה בגמר ליגת האלופות לברצלונה במשחק ארוך וכואב. מאז הקבוצה ירדה באיכותה ובכושרה, הפכה לקבוצה אמצע טבלה איטלקית טיפוסית. הקבוצה אף ירדה ליגה בתחילת שנות האלפיים (בהקשר כמובן של פרשת השחיתות שהכתה בכדורגל האיטלקי באותו הזמן וחיסל חלק נכבד מהקבוצות הגדולות לזמן מה).

בקבוצה השנייה של העיר היא גֶנואָה (מועדון הקריקט והכדורגל של גֶנואָה), שמשחקת גם היא בסרייה A. גֶנואָה בעברה (תחילת המאה ה-20 ועד שנות העשרים), הייתה קבוצת הפאר של איטליה, זכתה בלא פחות מתשע אליפויות איטליה. אולם מאז היא מאוד ירדה ולרוב מתנדנדת בין הליגות הבכירות.

סָמְפְּדורְיָה וגֶנואָה משחקות באצטדיון לואיג'י פֶרָאריס Stadio comunale Luigi Ferraris צפון מזרחית ממרכז העיר. האצטדיון כיאה לאיטליה מיושן מאוד, יש בו מקום לפחות מארבעים אלף צופים. אם הצלחתם למצוא משחק בליגה אירופית או מול אריות ארץ המגף, הקבוצות המילאנזיות, יובנטוס או הקבוצות מרומא, בהחלט מומלץ לקפוץ לאצטדיון לחוויית כדורגל איטלקי חמה.

 

כתיבת תגובה