הטיול של אלה – 390 ק"מ של חופש: חודש סולו בצפון איטליה בתחב"צ

מסלולים וסיפורי מטיילים

אלה פוצ'קוב

ספטמבר-אוקטובר 2025

שלום, שמי אלה פוצ'קוב (TravEla), בת 41 אני מטיילת לבד בעולם, תמיד בתחבורה ציבורית וברגל. כי אם כבר נולדנו עם רגליים אז כדאי להשתמש בהן כמו שצריך.

יש מקומות, נופים וחוויות שאפשר לראות רק דרך מסלולי הייקינג, ולכן זה הלב של כל הטיולים שלי. במלל המצורף אני רוצה להראות לכם שכן ניתן לטייל גם בדרך אחרת ויותר נוחה ללא תלות ברכב ולהחוות יותר את החופשיות במקומות.

אופי הטיול

בין התאריכים 03.09.2025 ל-03.10.2025 יצאתי למסע של חודש ימים: 390 ק"מ הליכה, לטיול סולו למנוחה פיזית ונפשית. בחרתי לטייל חודש שלם באיטליה ללא רכב. בלי לחץ, בלי חניה, בלי כבישי אגרה, בלי ביטוחים וללא חובה לחזור לנקודת ההתחלה כדי לחזור לרכב.

רק אני, הנופים, האוטובוסים, הרכבות והשייט. הכול תוכנן לפרט האחרון, אך עם מקום לגמישות איפה שצריך. למה ספטמבר? התמימות שלי גרמה לי לחשוב שזה "לא העונה" והכול יהיה רגוע. בפועל, הכול היה עמוס בטירוף: הדולומיטים, ונציה, פירנצה… הכול מלא, פשוט בצורה אחרת.

אופי הטיול שלי משלב הרבה הייקינג בהרים וטבע יחד עם היסטוריה, תרבות ומעט עירוניות. אני יודעת שהייקינג זה לא "הקטע" של כולם וזה בסדר. הסיכום הזה לא נועד "לבנות לכם טיול" ולא להמליץ מה כדאי, אלא להראות מה קיים, מה אפשרי, ואילו מקומות נגישים בתחבורה ציבורית בלבד, בלי תלות באף אחד.

עקרונות התכנון: איך בונים טיול כזה?

כאשר אני מתחילה לבנות טיול עצמאי כזה, חשוב לא ללכת "על מה שבא ראשון", אלא להתמקד בשלבים ובכלים פרקטיים. כלים כגון קביעת תאריכים ומשך הטיול ולהחליט מראש כמה ימים בכל יעד בהתאם למטרות – טבע, ערים או מוזיאונים (בדוגמה שלי: חודש שלם, מחולק לשישה אזורים גיאוגרפיים: ורונה, אורטיזיי, סן קנדידו/איניכן, ונציה, פירנצה ומילאנו).

• בחירת אזורים ויעדים: לחקור מה מעניין אתכם באמת ולבדוק אילו מסלולי הייקינג קיימים ומה דרגות הקושי שלהם.
• תחבורה ציבורית: בדולומיטים השתמשתי ב-SüdtirolMobil ובאוטובוסים מקומיים, ובערים ברכבות וב-Vaporetto בונציה. טיפ חשוב: ברכבת חובה לנקב כרטיס בתחנה לפני שעולים. עליתם למחלקה ראשונה עם כרטיס של שנייה?! קנס מיידי.
• לינה אסטרטגית: בחירת מיקום קרוב לתחבורה ציבורית, סופרמרקט ומכבסה. עדיף מקום עם מטבח להכנת אוכל למסלולים.
• הזמנות מראש: רכישת כרטיסי טיסה ומלונות מוקדם, זול יותר, המבחר גדול, והביטול בחינם. כל הלינות הוזמנו כבר בנובמבר 2024, הרכבות והמעברים הוזמנו באתרים רשמיים כמה חודשים לפני מועד הנסע.
• תכנון מסלולי הייקינג: בדיקת מפות, דרגות קושי ושעות הליכה. אל תזלזלו במסלולים, רבים מסתיימים בקטעי עלייה טכניים וקשים. בטיחות היא מעל הכל: לא בטוחים? לא נכנסים.
• מחקר ויזואלי: שימוש ב Google-ו YouTube כדי להבין מה רלוונטי וסימון נקודות ניווט באפליקציות (Google Maps, Outdooractive, Maps.me).

תכנון שימוש בתחבורה ציבורית

• ורונה: כרטיס תייר + תחב"צ (נקנה מראש).
• דולומיטים: קיבלתי מהמלון Pass Guest Südtirol, נסיעות חינמיות באזור דרום טירול.
• ונציה: כרטיס תייר + 3 ימים ל-Vaporetto (נקנה מראש).
• פירנצה: כרטיס תייר (נקנה מראש).
• מילאנו: כרטיס תייר + תחב"צ (נקנה מראש).
• *כל כרטיסיי תייר נקנו באתרים רשמיים.

תמיד בודקים את זמן, תחנות, ימים ושעות של הרכבל /אוטובוס/רכבת/שייט במיוחד את האחרון לאותו היום.

התמודדות עם מסלולים פופולאריים בשיא העומס

מסלולים עמוסים (Braies di Lago ,Seceda ,Cime Tre). עומס תיירים לא הופך מקום לבלתי אפשרי הוא פשוט דורש תכנון אחר: שעות מוקדמות, מסלולים חלופיים והבנה שלא כל מה שמפורסם הוא גם הכרחי. זה משנה את הטון מ”התבאסתי“ ל”אני יודעת לעבוד עם מציאות“.

הצטיידות

הקפדתי על ביגוד שמתאים גם להרים וגם לערים:

לשטח: נעלי הייקינג יציבות ואיכותיות מתאימות למסלול טכני, גרביים מנדפות זיעה מתאימות להייקינג (אם אתם לא רוצים יבלות), מכנסיים שניתנים לייבוש מהיר, שיטת השכבות (פליז, מעיל רוח/גשם) וכפפות דקות למקלות ההליכה.

ציוד חובה לקחת לשטח: תיק יום כ-20 ליטר, ערכת עזרה ראשונה, מקלות הליכה, מפות Offline (חובה בדולומיטים!), סוללה ניידת, אוכל, שתיה.

לערים: נעלי סניקרס נוחות, ג'ינס ומעיל קל.

אוכל יום למהלך מסלול: טונה, שוקולד מריר, חטיפי חלבון, אגוזים, מים.

מזג האוויר

מזג האוויר בטיול: נע בין 4 ל-27 מעלות צלסיוס. בימים גשומים השתמשתי במעיל ניילון חזק וארוך והמשכתי במסלולים כרגיל. לבנות מערכת יומית עם אלטרנטיבית לימים גשומים או סוערים למקרה חירום בשביל לא לבזבז ימים.

לעקוב תמיד באפליקציות על מזג האוויר באזור וכך אפשר לבדוק איזה מסלול רלוונטי יותר.

בימים גשומים, מאוד מחליק בהרים ויש גם המון בוץ, כאן בא לעזרה גם נעלים מותאמות (Tex-Gore) וגם מקלות הליכה.

תובנות למטייל/ת סולו

טיול סולו דורש רמת אחריות אחרת. אין למי להעביר החלטות, אין מי שיחפה על טעויות ואין ”נסתדר תוך כדי". זה לא עניין של אומץ, זה עניין של שיקול דעת.

• מצב הטלפון והתקשורת: לדאוג שסוללה בפלאפון תמיד מעל 50% במהלך המסלול. תמיד לקחת סוללת גיבוי טעונה למסלול. בודקים מראש שיש קליטה סלולרית כולל אינטרנט ומפות Offline זמינות. תקשורת זמינה היא חלק מהציוד, לא בונוס. במקרה חירום: זו נקודת ההבדל בין בעיה קטנה לבעיה גדולה.
• עדכון מיקום ולינה: מעדכנים את מקום הלינה או אדם קרוב, לאן יוצאים ומתי מתכננים לחזור. לא כי מישהו צריך ”לפקח“, אלא כי כך עובדים כשאחראים על עצמנו.
• לא לפחד לשאול: לבקש הכוונה או חוות דעת מתיירים אחרים, מטיילים מקומיים או אנשי צוות במהלך המסלול. שאלה פשוטה כמו: "האם המסלול בהמשך בטוח מבחינה טכנית?" יכולה לחסוך הסתבכות מיותרת. העיקרון החשוב ביותר : אל תשכחו שאתם לבד. זה לא ”טיפים של פחד“ – זו מקצועיות. בטיול סולו האחריות היא רק שלי / שלכם.  מסלול שלא מרגיש נכון – לא נכנסים אליו. בטיחות קודמת לכל יעד.

כללי התנהגות בטבע

במהלך הטיול הקפדתי על סטנדרטים של שמירת סביבה: לא נוגעים ולא מאכילים חיות בר/זוחלים/חרקים, לא קוטפים צמחים. כל הפסולת (כולל טישו ועטיפות) חוזרת איתי בתיק. שומרים על הליכה במסלולים המסומנים כדי לא להרוס את הצמחייה וכדי לשמור על בטיחות אישית.

פירוט יומי של הטיול – חלק 1: ורונה והסביבה – היסטוריה, אגמים ומפלים

03.09: נחיתה בורונה. רכישת כרטיס יומי (11 אירו). קו 199 מהשדה לתחנת פורטה נואובה. צ'ק-אין, ארוחת ערב בבית הבירה קולמבאכר, ועלייה בפוניקולר (3 אירו) לתצפית שקיעה מטירת סן פייטרו.

04.09: אגם גרדה ומלצ'זינה אוטובוס 185 לגרדה. טיפ: לשבת בצד שמאל לנוף! המשך בקו 484 למלצ'זינה. ביקור בטירת סקאליירי, הסתובבות בעיירה ושייט חזרה לגרדה.

05.09: מרתון ורונה (כרטיס תייר ורונה), יום גדוש באתרים: הבית של יוליה, מגדל למברטי, כיכר דלה ארבה, קברי סקאליירי, בזיליקת סנטה אנסטסיה, והספרייה העתיקה בעולם (ביבליוטקה קפיטולרה), טירת קסטלווקיו וגשר פייטרה.

06.09: פארק המפלים במולינה. מסלול "השחור" בפארק: 5 ק"מ של מפלים, עליות וירידות בתוך יער מוצל.

סיכום

ורונה עיר מקסימה עם הרבה היסטוריה והרבה תיירים ומהגרים . המוזיאונים דווקא לא עמוסים. מבחינת תחבורה ציבורית מאוד נוח ונגיש. הלכתי כמעט לכל נקודה מרכזית בעיר וכל מוזיאון "חובה" אהבתי הכול גם אומנות גם היסטוריה עשירה וגם אדריכלות מרשימה.

החוויה הכי "מפורסמת" הייתה האופרה בארנה ושם הבנתי למה קוראים לזה "הקרב על הישיבה". לשבת על אבן, בלי תזוזה, עם רגליים של מישהו בגב שלך? עינויים רפואיים לכל מי שיש לו שלד, לקחתי כרית אבל לא עזר. ויתרתי על חצי השני של האופרה עקב כאבי גב תחתון.

הייתה לי גם תוכנית לעלות ל־Monte Baldo במלצ'זינה. ראיתי את התור והסתובבתי, "שלום ולא להתראות".

חלק 2: דולומיטים/ דרום טירול – עשרה ימים באורטיזיי והאיזור

07.09: המעבר להרים ברכבת מורונה לוואידברוק (שעתיים) ואוטובוס 350 לאורטיזיי. קבלת כרטיס נסיעה חופשי של האזור.

08.09: מסלול אדולף מונקל. מסלול מעגלי של 10 ק"מ מתחת למצוקי האודלה הדרמטיים. נתונים: 4:46 שעות, 483 מ' עלייה מצטברת.

09.09: מונטה פיק. המאבק בערפל עלייה קשה מאוד מקריסטאוטה. פסגה בגובה 2,363 מ'. בשיא: גשם, ערפל ותחושת הישג אדירה למרות הראות האפסית. 11.5 ק"מ, 663 מ' טיפוס.

10.09: יום גשום בבולצאנו מילוט מהגשם לעיר. ביקור בטירת מארטש ובמוזיאון הארכיאולוגי (לפגוש את "אוצי", איש הקרח).

11.09: ססדה. הפסגות האייקוניות רכבל ססדה (גובה 2,474 מ'). הליכה בשביל הפנורמה לעבר בקתת פירנצה מתחת לשיני הסלע של האודלה. 12.3 ק"מ של יופי עוצר נשימה.

12.09: סובב סאסולונגו שימוש ברכבל הקרונות הקטנים (פאסו סלה). ירידה טכנית דרך בקתת טוני דמץ והקפת ההר האדיר. 8.5 ק"מ בלב "שיני הענק".

13.09: מפלי בארביאן. עלייה תלולה וקשה לצד מפלים מרשימים. שקט מוחלט, כמעט בלי מטיילים.

14.09: מעבר גרדנה ורכבי פיאט 500 צפייה במפגש רכבי אספנות ומשם מסלול הליכה קליל מרכבל דנטרצ'פיס לעבר בקתת ג'ימי ושביל 8A.

15.09: אלפה די סיוזי המישור האלפיני הגבוה באירופה. מסלול פנורמה נוח עם ספסל הענק המפורסם ותצפיות על רכס השילר. 6 ק"מ של שלווה.

16.09: אראבה. יום של הנעה וסבל פיזי, נוף מטורף לקרחון המרמולדה ואגם פדאיה, אך ירידה במסלול הגיאוגרפי שלא היה מסומן והפך לירידה תלולה ומסוכנת בשביל אופניים.

17.09: מעבר לסן קנדידו/איניכן – צפון דולומיטים.

סיכום:

• הדולומיטים בשיאם לטוב ולרע. המסלולים המפורסמים? מפוצצים בתיירים .
• המסלולים הפחות מוכרים? חוויה נדירה ושקטה.
• מזג האוויר התחלף כל יומיים גשם, שמש, קר, הכול מהכול.
• רבים מהמסלולים לא מתוחזקים, חלקם מסוכנים. חלקם קשים טכנית, וזה בדיוק מה שאני אוהבת – מאתגר מוחית ונפשית ופיזית. לא לכולם.

בשורה התחתונה: כל האזור הגיאוגרפי הזה נתן לי הכל: טבע דרמטי, מפלים, רכבלים, נופים פתוחים המון הייקינג ושקט נפשי.

חלק 3: סן קנדידו/איניכן – צפון הדולומיטים והיסטוריה של מלחמה

תחבורה ציבורית נוחה וזמינה. יש מקומות פחות מתויירים שמומלץ מראש לבדוק קווים, מסלולים ושעות שלהם!

18.09: אגם ברייס. לא רק סיבוב סביב האגם – טיפוס קשוח לבקתת פורסטה ומשם לקסראלם (גובה 2,098 מ'). 10.5 ק"מ, 642 מ' עלייה.

19.09: מונטה אלמו בגבול אוסטריה חציית הגבול ברגל בין איטליה לאוסטריה על קו הרכס בבקתת הלמהאוס. ביקור במוזיאון דולומיתוס בסן קנדידו.

20.09: שלושת הצריחים (טרה צ'ימה די לבארדו) שאטל 444 (הזמנה מראש!). מסלול מעגלי עמוס תיירים. טיפ: שבירת כיוון למסלול טכני מתחת לצריחים העניקה שקט וחיבור אמיתי להר. 10.7 ק"מ.

21.09: קורטינה ד'אמפצו ופסגת טופאנה עלייה לגובה 3,323 מ' (צ'ימה טופאנה). ירידה רגלית טכנית של 700 מטר בתוך נוף גיאולוגי פראי של גיר לבן דרך צלב רה ואלס.

22.09: קרודה רוסה והמוזיאון הפתוח. הליכה בגשם בשביל 100 דרך עמדות ממלחמת העולם הראשונה (אנדרטה אלפה). היסטוריה כואבת מול נוף יפהפה.

23.09: אגם טובלך (לאגו די דוביאנקו). סיבוב באגם, גילוי מפל חבוי בזכות האפליקציה, והליכה רגלית לאורך הנהר עד העיירה טובלך.

סיכום

• אותו סיפור כמו מקודם, מקומות המפורסמים מלאים, הפחות מוכרים – תענוג.
• זה אזור עם היסטוריה מרתקת של מלחמות וגבולות, שבקלות מתפספסת למי שלא מחפש.
• גם כאן יש מסלולים לא מתוחזקים, אז מי שלא בכושר/נעליים מתאימות – שיזהר.
• תחבורה ציבורית נוחה וזמינה. יש מקומות פחות מתויירים שמומלץ מראש לבדוק קווים, מסלולים ושעות שלהם! בנוסף, יש שאטל שצריך להזמין כרטיסים מראש מטובלך הלוך וחזור ל-Tre Cime לכיוון.

חלק 4: ונציה, פירנצה ומילאנו – אמנות, תרבות, ארכיטקטורה וציביליזציה

27.09.2025 – 24.09.2025: ונציה. הלם. פשוט הלם. כמות תיירים שלא ראיתי בחיים. אי אפשר ללכת ברחוב, רק להידחס. תורים למוזיאונים, תורים ל־ACTV, תורים למבנים, תורים לתורים. הרבה לכלוך במים, גרפיטי, חולדות פה ושם… וכן הרבה ארכיטקטורה היסטורית יפה. ביניהם המון בניינים מתפוררים ולא מתוחזקים. אבל כן, יש שם היסטוריה מטורפת, ולכן חרשתי כמעט כל מוזיאון אפשרי. מאוד נהניתי מהחלק הזה בונציה. גם האיים מוראנו/בוראנו – יפים, אבל צפופים מאוד בתיירים. מספיק עד שעתיים בכל אי, יותר מזה מיותר.

30.09.2025 – 27.09.2025: פירנצה. עוד הלם מתיירים . תורים שלא נגמרים לכל ציור, פסל, בניין. ועם כל זה, עשיתי את כל המוזיאונים הגדולים: אקדמיה, אופיצי, פיטי, בובולי, דואמו, מוזיאון הדואמו ועוד. ראיתי המון עבודות ופסלים של: לאונרדו, מיכלאנג'לו, בוטיצ'לי, דונטלו, צ'ליני, רפאלו וקאראווג'ו. (רמז: לא צבי הנינג'ה). כמה שנהנתי. גם העיר מהממת וכל הארכיטקטורה והמוזיאונים… פשוט תענוג לעיניי וסיפוק נפשי.

03.10.2025 – 30.09.2025: מילאנו. העיר שהכי הפתיעה ולא לטובה. ביום ההגעה נסעתי ברכבת ל-More & Outlet Milano Scalo. מילאנו אורבנית, מודרנית, משעממת יחסית לציפיות שלי ועוד אחרי פירנצה. כן נכנסתי לדואמו, עליתי ברגל לגג, טיילתי במוזיאונים, קסטלו ספורצסקו, פארק סמפיונה ועוד… אבל אם מחפשים ”היסטוריה איטלקית אותנטית“ זה לא זה. ביום שאחרי יצאתי להייקינג מתכנן ליד אגם קומו , אבל מצאתי שמזג האוויר מחק פשוט את המסלול (יחד עם בתים ותשתיות באזור…). חזרתי ללא המסלול.

סיכום

לגבי התחבורה הציבורית בכל הערים, היא נוחה נגישה וזמינות טובה. יש שאטל מתחנת רכבת "צנטרלה" לכיוון שדה התעופה "מלפנסה" בכל מיני שעות. עלות של 10 יורו כיוון. מאוד נוח ונסעה במשך כשעה ועשר דקות. מומלץ להזמין מראש כרטיס.

סיכום הטיול

איטליה נתנה לי הרבה: היסטוריה, תרבות, טבע, ערים יפות ועמוסות וגם קצת מלוכלכות ומסלולים שקטים וגם מסלולים עמוסים ולא שקטים.

הלכתי 390 ק״מ, התעייפתי, התרגשתי וגם " חייכתי" מול כמות התורים שאפשר לדחוס למדינה אחת.

זה היה חודש אינטנסיבי, מתוכנן, מדויק ועם לא מעט רגעים של גמישות והסתגלות. 6 אזורים, חודש של חופש אמיתי. והכול לבד: תיק על הגב, אוטובוסים, רכבות, שייט והרבה רגליים.