המשפחה של שונית  – 16 ימים אביביים בצפון איטליה

נכתב על ידי שונית גולדרינג לסנר

מסלולים וסיפורי מטיילים

אפריל 2025

סיכום נסיעה משפחתית 03-19 באפריל עם בנות 10 ו-12:

מנהלות ומידע כללי

על אפריל אומרים הגרמנים שהוא לא יודע מה הוא רוצה. לכן החלטנו לצמצם סיכונים ולוותר על הדולומיטים, שהסיכון בהם למזג אויר קר וחורפי גבוה יותר וגם הנהיגה עלולה להיות קשה יותר. אפריל הוא המעבר לקראת הפתיחה של עונת הקיץ, צריך לשים לב מה כבר נפתח, מה עוד לא ומה פתוח רק חלקית, לרוב רק בסופי שבוע או בימים מסוימים.

• אני נהניתי לטייל בלי צפיפות ובלי חום גם במחיר של יום גשם ותכניות שלא יצאו לפועל בגלל מקומות סגורים. וגם בימים גשומים היו לפעמים הפוגות ארוכות מספיק לטיולים ואפילו חצאי ימים סתם מעוננים, אז לא להתייאש מראש בגלל תחזית.
• לנו אין מעילי גשם קלים, אבל אם יש לכם, אני ממליצה לקחת. יש ימים מטפטפים ולא קרים במיוחד ויש להם שימוש גם במפלי ורונה (המתיזים) ובגארדלנד (במתקני המים). מומלץ לארוז שכבות כולל חולצה קצרה, חולצה דקה, סוודר וג'קט, כדי להיות מוכנים גם לימים המשתנים, גם לשינויים בין המקומות הגבוהים והנמוכים יותר וגם למעבר בין קרירות של בוקר וערב לאמצע היום שיכול להיות חמים.
• לדעתי לא צריך מכנסיים קצרים, לא עד כדי כך חם, אבל כדי לעקוב אחרי התחזית קרוב למועד הנסיעה. אפריל באירופה באמת עושה הכל (גרנו 6 שנים בגרמניה, היה לנו שלג באפריל והיה חמסין).

בחרנו לעשות טיול מתגלגל מוונציה עד מילאנו. בהלוך טסנו עם קישור עם אוסטריאן וחזרנו עם וויז בטיסה ישירה.

שכרנו רכב סטיישן שהכיל את כל המזוודות שלנו והיה גם 4X4, שהיה שימושי במקומות מסוימים, על דרכים לא סלולות ורטובות בהרים. זה היה טיול באווירה רגועה. קמנו מאוחר ולא חיפשנו להספיק הרבה. מזמן לא הייתה לנו חופשה טובה, עם זמן יחד ומנוחה ודברים טעימים.

בהרבה מקומות לא מדברים אנגלית, גם כשיש שלטים או אתר באנגלית טובה. בחלקים היותר צפוניים לפעמים מדברים גרמנית (אנחנו דוברי גרמנית, אז זה עזר). אבל בדרך כלל מסתדרים עם קצת גוגל טרנסלייט, קצת פנטומימה וקצת רצון טוב.

קניות

קניות עשינו קצת פה ושם, אני לא מפרטת במיוחד. למי שמכירים את הרשתות שיש באירופה (אני אוהבת את C&A, את דייכמן ואת DM) אפשר פשוט לחפש את השמות של החנות האהובה ולמצוא סניפים לאורך המסלול.

באזור דרום גארדה יש גם שפע של מרכזי קניות מכל מני סוגים. אני נהניתי במיוחד מהסופרים ועשינו הרבה פיקניקים וארוחות בדירות כשהיינו בדירה.

תשלומים וכרטיסים

כמעט ולא נתקלנו בצורך להזמין כרטיסים הרבה זמן מראש. לפעמים הזמנו מקום או כרטיסים יום לפני או בבוקר של אותו יום. לפעמים משתלם להזמין כי הכרטיס קצת יותר זול למרות שזה רק יום לפני. בהרבה מקומות יש כרטיס "משפחה" מוזל (שהוא בדרך כלל 2 הורים ו-2 ילדים, שזה ההרכב שלנו).

אנטישמיות / תחושת ביטחון

ברוב המקומות הקטנים לא הייתה תחושת אי נעימות. בצפון אגם גארדה נתקלנו בכמה דגלי פלסטין מודבקים פה ושם, אבל לא הרגשתי עוינות גלויה. מילאנו הייתה פחות נעימה, אבל בעיקר בגלל שזו עיר גדולה וצפופה וכנראה עוד יותר בגלל שהגענו בשישי של פסחא.

מים מים בששון

יש בהרבה מקומות ברזיות ציבוריות למילוי מים. שירותים, לעומת זאת, לפעמים קצת קשה למצוא.

תקשורת

עשינו סים של SIMTLV עם חבילת גלישה של 3 ג'יגה. בשימוש זהיר יחסית (השתמשתי בניווט הרבה) הספיק לנו לשבועיים ועבד טוב מאוד. ברוב המלונות והמסעדות יש WIFI ואפילו בלא מעט אתרים.

ונציה

נחתנו בלילה בונציה, היה שאטל של המלון ורק נשארנו לישון בו כדי להתחיל את הטיול רעננים. השאטל לא פעיל בכל השעות, צריך לתאם איתם מראש. למחרת תפסנו אוטובוס מהמלון לוונציה עצמה, שבה התניידנו באוטובוסירה עם חופשי-יומי.

מוראנו

קודם כל השארנו את המזוודות במלון ואז להסתובב בעיקר במוראנו, כולל ביקור במפעל זכוכית. ההדגמה של ניפוח זכוכית הייתה חביבה, אבל ה"סדנה" שלהם הייתה ממש מטופשת (השחלת חרוזים או הדבקת פסיפס משברי זכוכית) ומתאימה בעיקר לילדים קטנים.

הבנות (בעיקר הקטנה) התלהבו מאוד מכל חנויות הזכוכית ועברה מאחת לאחת. המחירים לא ברורים לי עד עכשיו, אם משהו מוצא חן בעיניכם, שווה להציץ בכמה חנויות כי כל אחת יכולה להיות יקרה בפריט מסוים ויותר זולה באחר.

סן מרקו

בערב הלכנו עד לכיכר סן מרקו. לא מאוד עמוס בתחילת אפריל, אבל נוכלים וכייסים כבר שם, אז רק להיות מודעים ולא להתקרב לכל המעיפים צעצועים זולים באוויר…

בבוקר חזרנו ונכנסנו לבזיליקה סן מרקו. התור נראה ארוך, אבל זז מהר וגם אין המון מה לעשות בפנים, חלקים גדולים מהבזיליקה סגורים למבקרים.

שטנו בשאטל סירה בחזרה לשדה התעופה כדי לאסוף את הרכב, שם התעכבנו בגלל עניינים טכניים (השכרת רכב זה התפקיד של האיש) ולכן לא הייתה לנו ארוחת צהריים במסעדה.

ברוב המקומות המסעדות נסגרות בסביבות שתיים-שלוש עד לפתיחה בערב. אחר כך הסבירו לנו שיש מסעדה (רסטאורנטה) ויש טריטוריה (Teritoria) שמגישה אוכל קל יותר ופתוחה ברצף לרוב. במקום זה קפצנו ללידל הקרוב ועשינו פיקניק מול מבנה היסטורי נאה שהיה ליד.

טרנטו

מונציה נסענו למפלים Cascate Calieroni, שהרבה פחות מרשימים במציאות מאשר בתמונות, אבל מתחנו קצת רגליים והסתובבנו באווירה של עיירות והרים.

התקפלנו למלון בדרך לטרנטו, שלצערי היה ממש באזור תעשייה. מלון בסיסי וסתמי. הוא לא גרוע, אבל בהתחשב במיקום אני לא ממליצה. זה אזור כזה יפה ואין סיבה להיתקע באזור תעשייה.

למחרת נסענו לפארק חבלים בנוף משגע Elias Adventure Park, בדרך אליו נתקלנו בטירה הרוסה ברובה Castello di Drena והחלטנו להיכנס ולצפות על הנוף והיינו בה ממש לבד.

אחרי פארק החבלים וארוחת צהריים נסענו לחווה Roncher Ranch שתיאמנו איתם רכיבה על סוסים בשעה ארבע וחצי (התקשרנו באותו יום בבוקר לתאם). גלידה לפינוק בדרך וחזרנו למלון לנוח.

בבוקר עלינו על הרכבל בטרנטו לתצפית. קטן ולא מרשים ולא שווה בעיניי את המאמץ. עד שהתארגנו וזזנו כבר התחיל להיות מאוחר, אז מצאתי מסעדה שאני רוצה להמליץ עליה ספציפית. יושבת בנוף יפהפה אוכל טעים, שירות ידידותי. יצאנו עם חשבון של מאה יורו והזמנו אוכל ממש בהגזמה (שותים רק מים), היה יכול להספיק לעוד סועד רעב – Ristorante Al Mas.

בקרבת טרנטו

מהמסעדה נסענו לטפס אל הפירמידות זגונצ'ינו Pyramids of Segonzano Trento שהן תצורת נוף מוזרה. הדרך לא ארוכה, אבל בעלייה מתמדת. האיש והקטנה החליטו להישאר למטה ואני טיפסתי עם הגדולה אל הנוף היפה.

ראיתי שסמוך אליהם ישנם מפלים Entrata Sentiero Cascata Del Lupo – מה שלא שמנו לב הוא מאיפה נכנסים. למשתמשי גוגל מפות, שימו לב שאתם מכוונים אל Entrata Sentiero Cascata Del Lupo ולא אל המפלים עצמם, אחרת תמצאו את עצמכם יורדים באלף מדרגות תלולות במקום הליכה של שתי דקות מישוריות מהכביש. מזל שהאיש והגדולה התייאשו וחזרו לאסוף אותנו מהכניסה… לא שווה הגעה במיוחד, אבל למי שכבר שם, זה ממש קל להגיע אליהם.

מלצ'זינה / אגם לרדו Malcesina / Lago di Lerdo

מלצ'זינה היא עיירה עתיקה ויפה, אבל מאוד תיירותית. שם נפלנו על מלון באמת גרוע. היינו אמורים להישאר בו שלושה לילות וברחנו אחרי אחד (אחרי שלא היו מים חמים בחדר, מסיבה עם מוזיקה רועשת עד חצות למטה וריחות לא נעימים גם בחדר הזערורי וגם מהמסעדה למטה).

בערב הסתובבנו בעיירה. את הבוקר העברנו בסידורים ועניינים בגלל תקרית רפואית שטופלה בצהריים (ביטוח רפואי זה חשוב! היינו מבוטחים דרך הפניקס וקיבלנו מענה טוב). מלבד מנהלות ועניינים רפואיים רק הסתובבנו קצת ועשינו פיקניקים.

היינו בחלק הצפוני של אגם גארדה ונסענו לאגם לדרו Lago di Ledro, שם לנו בדירה חמודה, נקייה ונעימה עם נוף לאגם. מקום מאוד שקט ורגוע למי שמחפש את השלווה.

מוזיאון הכלונסאות של אגם לדרו Museo delle Palafitte del Lago di Ledro

ליד אגם לדרו יש מוזיאון קטנטן שמציג את הממצאים המיוחדים שצצו פתאום מתוך האגם בעקבות פרוייקט שבו יובשו המים. מקרקעית האגם הזדקרו כלונסאות וביניהן נמצאו ממצאים רבים. מתברר שהייתה קהילה פרה-היסטורית שוקקת באזור והמוזיאון מספר את הסיפור שלה.

המוזיאון מאוד קטן, ולמרות שהשילוט בו כולל אנגלית ויש גם הדמייה במציאות וירטואלית של החיים הפרה-היסטוריים באגם שזמינה באנגלית, הצוות לא דובר את השפה ולא הצלחתי להבין אם יש דרך להשתתף בפעילויות יותר אקטיביות שנראה שקיימות שם (אבל אולי מכוונות רק לקבוצות / בתי ספר, בזמן שהיינו היה ביקור של בית ספר והם ירו בחץ וקשת). אם הייתי מגיעה שוב, הייתי מנסה לברר מולם מראש. להבנתי בקיץ יש גם אירועים ושחזורים היסטוריים. מומלץ לחובבי הז'אנר (כמוני!).

אגם טנו

אחרי ארוחת צהריים בדירה, נסענו ל-Canale di Tenno, עיירה מימי הביניים שהשתמרה ואפילו גרים בה עדיין. מרתק לראות ומאוד יפה. יוצא ממנה מסלול קצר לאגם טנו (שכתוב שהוא מעגלי, אבל הוא לא, המעגל הוא סיבוב סביב האגם). הלכנו את המסלול עד האגם וחזרה. מסלול נוח להליכה, בלי עליות וירידות משמעותיות והאזור של האגם מקסים. שלט שהזהיר מעלוקות באגם עצמו תרם נושא שיחה לא צפוי עם הילדות.

בדרך גם עצרנו במפלי ורונה, שיש עליהם הרבה המלצות. הם באמת גדולים ומרשימים מאוד. לא בילינו שם הרבה זמן, אין שם ממש מסלול הליכה, רק לגשת למפלים מלמעלה ומלמטה. המקום מאוד מטופח ועם גינות מסביב. אני אישית אוהבת תחושה יותר טבעית, אבל בהחלט היה שווה ביקור.

לימונה סול גארדה

בדרך הלאה עברנו דרך פלג סן ג'ובאני הסמוך ללימונה סול גארדה, שיש לידו מסלול שנראה מאוד ידידותי ומזמין, אבל הבנות החליטו לשכשך רגליים בפלג ולדלג בין האבנים וסרבו להתקדם. לפחות הבכורה חלצה נעליים קודם.

משם ירדנו ללימונה עצמה, שלא מאוד התרשמתי ממנה, אבל טעמנו לימונדה וגלידת לימון מאוד טעימה וקנינו עוגיות לימון מעולות לאחר כך. לדעתי יש באזור המון עיירות יפות וציוריות וחלקן אולי קצת יותר יפות או משומרות, אבל הן נהיות עמוסות ולפעמים יותר נחמד לטייל בפשוטות יותר ולא להיות בתוך נחיל תיירים.

אם מישהו מגיע גם למלצ'זינה וגם ללימונה, המחירים בחנויות גבוהים יותר בלימונה. לסירמיונה הגענו כבר בסוף היום ולצערי לא היה לנו המון זמן לחקור אותה. הספקנו לעלות לטירה, שאין בה מוצגים או הרבה עניין היסטורי, בעיקר אפשרות לעלות ולראות את הנוף של הנמל ולקנות גלידות ענקיות. הייתי שמחה ליותר זמן ולהגיע לאתר הארכאולוגי בקצה לשון היבשה.

דרום אגם גארדה

גארדלנד

המיקום של הדירה היה מאוד נוח להגעה לכל האטרקציות שתכננו. בילינו יום שישי מהפתיחה עד הסגירה של גארדלנד. למרות ששעות הפתיחה מצומצמות, לדעתי הספקנו לעשות די הרבה בגלל שבקושי היו תורים. על המתקן של האבובים עלינו שלוש פעמים ברצף פשוט כי לא היה תור והבנות התלהבו.

תודה למי ששכנע אותי שגם לפחדני רכבות הרים יש מה לעשות בפארק. היה יום חם, אז לא היה אכפת לנו להירטב קצת במתקנים והתייבשנו. למי שזה מפריע, אפשר להביא שכמיית גשם. מבחינת אוכל – אכלנו את כל הג'אנק שבפארק. לדעתי זו חלק מהחוויה של פארק שעשועים כזה. היה סביר פלוס והבנות מאוד נהנו.

רכבל פרדה קוסטבלה והמדונה דלה קורונה

ביום השני נסענו לתחנת הרכבל Funivia Prada Costabella – יש שם רכבל כלוב בעמידה ואחריו רכבל ספסלים בישיבה. מתחת יש אנשים משוגעים שעולים ברגל ומרמיטות. למעלה תפסנו קצת שלג, אבל העננים ירדו על ההר קצת אחרי שהעפלנו לפסגה וחמקנו לבקתה למעלה, שם אכלנו מרק ולזניה (שתי האפשרויות היחידות בתפריט) ושתינו שוקולטה חמה.

אחרי עוד טיפה משחק בשלג ירדנו בחזרה והמשכנו לכנסייה Santuario Madonna della Corona. ההגעה עד אליה ברגל, או לפחות אני לא מצאתי איך מגיעים ברכב, ורק אני והקטנה שרדנו את כל הדרך. היא יפה, אבל לא מאוד גדולה ומרשימה.

בדרך אל הכנסייה רואים את התחנות בדרך הצליבה של ישו שהעלו שיחות תיאולוגיות מעניינות עם הקטנה. התכוונתי גם לעשות מסלול קצר לגשר תלוי באזור, אבל לא מצאתי את המסלול. גוגל לא יודע לנווט בדברים שנמצאים בשטח, כדאי להכין מראש את המסלול ולדעת איפה הכניסה אליו.

ארוחת האבירים במובילנד

חזרנו לנוח לפני סעודת "ימי הביניים" בפארק השעשועים קאנווה וורלד שדוברה בקבוצה כבר הרבה.

הסיכום שלי:

• שווה לילדים שנהנים מרעש ומהומה (הקטנה שלי) או מאבירים וההצגות שלהם (הבכורה שלי), לא מומלץ למי שמאוד רגיש לרעש.
• האוכל לא האטרקציה כאן (אלא אם לאכול בידיים זה מה שמלהיב אתכם).
• ההופעה באיטלקית, אבל באמת שזה לא משנה.
• האבירים עושים "מוראל" ליציע שלהם ולמי שנכנס לראש זה כיף (לי!).

רק שימו לב:

1. הזמנת מקום ורכישת כרטיס אלה שני דברים שצריך לעשות בנפרד מראש. כרטיס אפשר לקנות גם בכניסה, אבל צריך להזמין את המקום.
2. גם למי שיש כרטיסים ומקום מוזמנים ומשולמים צריך לקבל את הפתק להושבה ואת הכתרים עם צבע היציע (אחרת איך תדעו לאיזה אביר להריע?!). זה נעשה שם בבלגן נוראי ובלי תור מסודר, תגיעו קצת קודם כדי למצוא את מי שמחלק אותם ולדאוג לעצמכם בנחת.

פארקו טרמלה דל גארדה

היום השלישי בדרום האגם היה סגרירי, אז ניצלנו אותו בפארק המעיינות החמים Parco Termale del Garda שאני לא יכולה להמליץ עליו מספיק. יש שם בריכה ענקית של מים חמים ובתוכה יש בריכות חמות יותר, מפלונים, זרמים ומערה שאפשר להיכנס אליה דרך מפל ובתוכה יש כל מני מקומות לשבת עם זרמים. המלתחות נקיות ונעימות, יש שביל מקורה עד למים ובסופו מקום לתלות מגבות או חלוקים.

בילינו שם שעות וכיף במיוחד כשמזג האוויר קריר וסגרירי במים החמים חמים. הפארק עצמו יפהפה. הרגשתי ממש כמו איזו אצילה מימי קדם. פינוק. רק שימו לב שאין ממש מה לאכול במקום. כדאי להתארגן על נשנושים. יש איזה מזנון שנראה פעיל רק בצהריים, אבל לא אכלנו בו.

פארמה

בחלומי רציתי להגיע לאחד המקומות שמייצרים את גבינת הפרמז'ן האהובה עלינו. במציאות לא שמתי לב שכולם סגורים בימי שני / שלישי ולא הצלחנו למצוא סיור עם מקום.

תכננו לישון בפארמה כי מדובר בשעתיים נסיעה ולא רצינו לעשות הלוך וחזור באותו יום. פארמה והאזור סביבה לא יפים. אזורי תעשייה ושדות עם בתי חווה מוזנחים. מזג האוויר גם לא היה מרוצה ואלו היו היומיים הכי גשומים שלנו. עצרנו בדרך לקצת שופינג. אם מישהו מאוד רוצה להגיע לסיור הפארמז'ן, תבדקו מראש ותזמינו לפני שאתם מגיעים.

ליד פארמה יש מבוך במבוק גדול שבנה איש אקסצנטרי. הוא נשמע יותר מגניב בתיאוריה מאשר היה במציאות, אבל העברנו קצת זמן עם תעסוקה לבנות ובסוף הלכנו לאכול פיצה מקומית טעימה.

ברגמו

הגענו לברגמו אחרי הצהריים, כי לא היה טעם לבזבז עוד זמן בפארמה. בדרך לברגמו הספקנו לראות את הטירה של ברשיה, שהיא גדולה ומרשימה והכניסה לשטחה בחינם. ויתרנו על מוזיאון הנשק במקום.

היה גשום ויום ההולדת של הקטנה, אז הלכנו לבקשתה למשחקייה בסגנון איי-ג'אמפ בשם זירו גראביטי. שום דבר מיוחד, אבל הבנות היו צריכות קצת הוצאת מיץ והיו מרוצות.

בערב הלכנו לאכול בפאב / מסעדה / מלון Binario Magic Pub המוקדש להארי פוטר. המקום מקושט בהשקעה מרשימה וחוויה נהדרת לכל חובב/ת הארי פוטר בכל גיל. האוכל בסדר, והזמנו גם "שיקויים" לא אלכוהוליים (יש גם כן) מגניבים. הצוות חמוד ויודע אנגלית, למרות שלא היו תיירים סביבנו.

ברגמו עצמה מאוד ידידותית לתיירים ומאוד מרשימה, גם אחרי כשבוע של שיטוט בעיירות עתיקות. יש אפשרות לסרוק קודים ולשמוע סיור קולי מודרך באחד משלושה מסלולים. עלינו על הפוניקולר לטירה למעלה לעיר העילית – הנסיעה עצמה היא חוויה כיפית גם לילדים.

סן פלגרינו

נסענו צפונית לברגמו בדרך למילאנו, בהתחלה היום היה מאוד גשום, אז נסענו דרך סן פלגרינו בלי לעצור בה. פתאום מזג האוויר התבהר, אז ניצלנו אותו מיד כדי לטפס לספסל ענק מספר 128! יש באיטליה (בעיקר, ובעוד כמה מקומות באירופה) פרויקט של ספסלים עצומים שמוצבים בנקודות עם נוף יפה.

ספסל 128 לא אכזב, הנוף היה מרהיב והשמיים ממש התפנו מעננים ממש מעלינו כדי שנוכל לספוג את מלוא היופי. מצאנו לא רחוק מסעדה של סבתא איטלקיה שלא מדברת מילה באף שפה אחרת, אבל יודעת להכין מאכלים איטלקיים טעימים! המקום הוא גם מלון, אבל נראה נטוש למדי כשהיינו שם.

אחרי האוכל המשכנו למכרות דוסנה מינס Dossena Mines, שם הזמנו סיור מערות עם חבלים, גשרים תלויים ואפילו אומגה בתוך המכרה (שאינו פעיל מעל 30 שנה). האתר מאוד ידידותי גם באנגלית, אבל במציאות הצוות לא באמת דובר אנגלית. הסיור בתוך המכרה היה מאוד מגניב, אבל ההסברים נשמעו מאוד מעניינים וחבל שלא הבנתי כלום. מצאנו מטיילת שידעה קצת אנגלית ופה ושם נעזרתי בה להבין. למזלי קראתי בערב מראש על המכרה, מה כרו בו ועל ההיסטוריה שלו, אז לפעמים הבנתי מה היא רוצה להסביר פשוט בגלל שידעתי קצת.

אם מישהו יודע איטלקית, זו חוויה מומלצת ביותר. שימו לב שלסיור עם החבלים והכל נדרשים 140 ס"מ גובה לפחות (כתוב מגיל 12, אבל הקטנה מעל 140 ס"מ וצלחה אותו).

מילאנו

בבקשה, תבדקו איפה אתם מזמינים לינה במילאנו, אחרת עוד תהיו שכנים של הקונסוליה האיראנית, כמונו. למרבה המזל, לא תכננו להישאר במלון. הייתה לו חנייה ותחתיו רכבת תחתית למרכז העיר (בתכנית שלי בכלל התכוונתי שנחזיר את האוטו במילאנו).

העיר הייתה עמוסה מאוד וצפופה, היו נוכלים וכייסים במקומות הראשיים, תחושה לא נעימה במיוחד. היינו ביום שישי של פסחא, כך שאולי בימים אחרים פחות גרוע. ראינו את הדואומו ואת הגלריה ויטוריו עימנואלה השני מבחוץ.

הלכנו למוזיאון המדע ע"ש דה וינצ'י, שנראה מאוד יפה בתמונות, אבל למעשה הוא לא מספיק אינטראקטיבי לטעמי ורוב המקומות שיש בהם גם פעולה היא במסך (מגע). מומלץ רק אם יש ילדים שמאוד נלהבים לנושא או אם יש מזג אוויר ממש גרוע.

קצת הסתובבנו בעיר ובחנויות ובערב כבר ישנו בנובוטל ליד שדה התעופה, שהיה מאוד נוח למטרה זו.